אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רכב

סימן ריח

סעי' א' נאמן בעל המקח בש"ך העלה דהיכא דמקחו בידו נאמן המוכר במגו דאי בעי לא הודה שקיבל המעות מזה והיכא דידוע עפ"י לוקחין אמרינן מסתמא לזה שנתן המעות נתרצה והקשה קצו"ח מ"ש מוכר דנאמן במגו דלא הודה בקבלת המעות ולוקח לא מהימן במגו דלא הודה ונראה עפימ"ש תוס' בפרק האיש מקדש דמ"ג ע"ב בד"ה והשתא דבשנים לא אמרינן מגו שאין אחד יודע מה בדעת חברו לטעון רק בהרווחת ממון בטוחים שיאמרו דבר אחד וא"כ ה"נ בשלמא מוכר יש לו מגו דלא הודה שקיבל המעות רק יאמר שקיבל מזה שאומר דמכר לו ובטוח שלא יכחישנו זה שאומר שמכר לו דירויח ממון משא"כ לוקח אינו בטוח דמוכר יאמר שהוא נתן לו המעות דמוכר אינו מרויח בזה.

ונתיבות הקשה איך נאמן המוכר במגו דאי בעי לא הודה שקיבל המעות מזה דהוי מגו מאדם לאדם דשמא אינו רוצה לגזול ובגוף החפץ מורי התירא דדמי יהיב ולע"ד דהמה שאסר הוא שהתיר עדיף דהוי כלא אמר כלל אף דאינו מגו וכה"ג כתב בחידושי רמב"ן ב"ב דף ל"ג בד"ה אמר ר"ז בהא דאמר לקוחה בידי ואכלתי' שני חזקה ואתי סהדי דאכלה תרתי שני דמשלם הפירות וא"נ במגו דלפירות ירדתי כי היכא דאמרינן כי ליכא סהדי דאכל מהימן לומר לקוחה היא בידי לגבי פירי משום דאינו רוצה לומר לפירות ירדתי דהא רוצה גופה של קרקע ול"ל מ"ל לשקר משא"כ כי ליכא סהדי דאכל ה"ל הפה שאסר הוא הפה שהתיר אע"ג דרוצה יותר לטעון לקוחה עיי"ש והש"ך פסק כן בסימן קמ"ה סק"ב תדע דהא עדים שאמרו תנאי הי' דברינו נאמנים כשאין כת"י יוצא ממ"א וכן מודעה הי' דברינו נאמנין אם אין כת"י יוצא ממ"א כדאיתא בפ"ב דכתובות י"ט ע"ב ופרש"י אם שטר מכר הוא ואמרו עדים החתומים בו המוכר מסר מודעה בפנינו והראנו אונסו והכרנו בו עיי"ש ונימא דליכא מגו דאם יכחישו חת"י הרי לא יחויב המוכר המעות דיכול להכחיש דלא קיבל כלל דהשטר מזויף משא"כ עתה שמקיימין החתימה רק אומרים מודעה או תנאי ובטל המכר ומחויב להחזיר הדמים אין גוזלין רק רוצים שגוף המכר יהא של המוכר אע"כ דמ"מ הפה שאסר הוא שהתיר אלא לפ"ז קושית קצו"ח הדרא דגם לוקח שהודה לא יגרע לעצמו בהודאתו ובלא"ה אין דברי נתיבות מוכרחים לומר דמורי היתרא להעיד שקר דכסבור כיון דדמי יהיב לזה כפירת ממון ואינו עובר בלא תענה דאטו מי כתוב כפירת גזלה בלא תענה הא מכיון דרואה דב"ד דנין למי ליתן המקח ומעשים בכל יום הרי נ"מ בהגדתו וקאי בעליו"ע.

סעי' ב' מונחים בב"ד ש"ך סק"ה תמה דבפ"ה משאלה כתב רמב"ם שיהא מונח אצלו וכ"כ המחבר לקמן סימן שי"ן ולא ראה דברי ריטב"א בהמפקיד דף ל"ו דדבר דדינו יניח אם פקדון הוא דברשות בעלים הוא יניח אצל הנפקד אבל הלואה וגזל דצריך חזרה והשבה א"א שיניח בידו ע"כ יניח בב"ד וכח ב"ד יפה להיות שלוחים של בעל הממון ובזה מקיים השבת גזלה וכ"כ הראב"ד באס"ז שם וכן איתא בב"ק דף ק"ג ע"ב דתקנת רשב"א אם הוצאה יתירה על הקרן יתן לב"ד וכתבו תוס' אם אין מוציא ב"ד צריך להוליכו למדי

נותן דמים לכ"א כדי לצי"ש הקשה הש"ך דלקמן סימן שי"ן פסק בסתם דפטור אף לצי"ש ולע"ד שאני מקח דמה דלוקח לא ה"ל למידק לא תליא במוכר דדרך למכור בשוק ברבים אבל בהפקידו בכרך אחד לא דק הנפקד משום דמפקיד לא דק והאמין לחברו ואיהו דאפסיד אנפשי' והיינו שכתב הרא"ש ז"ל ובשנים שהפקידו בכ"א ולא תבעי לו פטור גם מלצי"ש דמפקיד ה"ל למידק ועוד בשלמא פקדון בכ"א דלא פשע הוי אנוס מחמת הרמאי שמעכב עליו מלהחזיר לבעליו משא"כ במקח חייב באונס כ"ז שלא פרע.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה