אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קצד

סימן קצג

קנה מיד בכנס"י הובא בפ"ת כתב כשהי' פקידה שיהודי הקונה בתים אינו רשאי לכתוב על שמו לכ"ע לא קנה ול"מ תנאי עיי"ש ובענ"ד א"צ תנאי דדוקא כשמצפה לשטר לא סמכה דעתו עד שיכתוב שטר כמו שפירשב"ם דאין בדעתו לקנות בלא שטר דסתם נכרים אנסים וא"כ היכא דמהנמנע לכתוב שטר או התנו בפירוש שלא ליתן לו שטר לכ"ע קונה בלא שטר והא דס"ל לב"ח וטו"ז דל"מ תנאי שיקנה בכסף לחוד היינו כשמצפה עדיין לשטר רק עושה תנאי שיקנה בכסף שמא יקדמנו אחר בזה אנן סהדי דלאו פיו כלבו ובטלה דעתו אצל כל אדם כמ"ש הטו"ז וזה שייך רק ביחיד משא"כ אם כל מדינת המלך עושין כן כמבואר בשבת דף קמ"ד ע"ב דערביא אתרא הכא בטלה דעתו אצל כל אדם וכן הוא ביו"ד סימן רצ"ו סי"ד וא"ח סימן ש"כ ס"א וכיון דנותנין מעות ואין מצפין לשטר כלל חזינן דסמכה דעתם מיד וראב"ד שהקשה איך יקנה השני בלא שטר יותר מהראשון משום די"ל דשני נמי לא סמכה דעתו ומה אכפת לו להחזיק על הספק מיון דאינו נותן מעות לעכו"ם ועוד כיון דמהנמנע לכתוב שטר ומ"מ נותן מעות מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו דגמר לקנות במעות ול"ל בטלה דעתו כמ"ש תוס' פ"ק דסוכה דף ט"ז בד"ה דלא חזיא אבל כשאפשר לכתוב שטר לא ניכר ממעשיו ודיבור ל"א דבטלה דעתו דפטומי מילי הוא.

סעי' ב' משפט המלך נשאלתי אחד קנה קרקע מחבירו ונתן לו כסף קצת אד"ג והי' סכסוכים ביניהם ונתפסרו בקאנ"ס ובא אחר וקנה הקרקע מהמוכר ועשה עמו שטר ונכתב טיבלאציא בגרונדבוך נראה לע"ד מה שדברו לכתוב שטר אין מגרע הקנין לומר שלא נגמר המכר כדמשמע בסימן רמ"ג ס"ח וס"ט ובסמ"ע שם ס"ק ח"י ועיין זהר ריש חקת ותבין שהחוזר מק"ס לא חס על כבוד קונו אך כיון דמשפט המלך לעשות שטר דדמ"ד לענין קנין בשטר כמבואר בסימן ס"ח וכאן ואף דרבו דעות בדד"מ בדבר הנוגע בין אדם לחברו מ"מ לענין שלא יקנה בחזקה או בקנין אחר נגד העושה שטר בערכאות וגרודדבוך כ"ע מודו דליכא פלוגתא בסימן זה ובבעית שער מ"ו ח"ח מבואר דאף לפוסקים דלא אמרינן דדמ"ד רק בעסקי המלך ולא בדבר שהן עסקי בני אדם זה עם זה מודו בזה שלא יקנה רק בשטר כדי שיהא גלוי וידוע לכל שיהא חוקי המלך קיימים ובר"ן פ"ק דגיטין כתב דדין המלך הי' שלא יקנה רק בשטר כדי שיקיים השטר בערכאות ויקח את חקו ובזה מודו כ"ע דדמ"ד וכאן תרוייהו אתנייהו שנוטל מס מכל הקרקעות ונוגע למלכות שידע של מי הוא גם יש לו חק קבוע מכל מכירת קרקעות וטיבלאציא ואף דבח"ר פ"ק דגיטין דף יו"ד כתב בשם רבו שאין המלך מפקיע ממון ישראל אצל חבירו אלא כ"ז שהוא בא לדון בערכאות שלהם הלכך אעפ"י שעשה ישראל שטר לחברו בערכאות שלהם לא הופקעה השדה מן המוכר על אותו שטר כ"ז שלא באו בערכאות שלהן עיי"ש מ"מ באם חק המלך דלא ליקנו רק בשטר משום שיטול חקו כ"ע מודו ועוד דכאן אין מוחזק ולית לו חמ"ק ודאי כרוב הפוסקים עבדינן ומעשה ביורשים מוחזקים בקרקע ועתה קנה אחד מיתומים אחרים כל נכסיהם ונמצא בגרונדבוך על שם אביהם גם קרקע זאת והשבתי אף דודאי דדמ"ד במה שגזר לכתוב בגרונדבוך שלו וכמ"ש בספר דברי אמת סי"ב אולם זה לענין קנין וקדימה אבל לא להוציא מהמוחזק בה כמה שנים דלו יהא דזה שנכתב בגרונדבוך על שמו כבר הי' שלו מ"מ יש ליורשים הללו חזקה ג"ש מכח אביהם שהחזיק בחיי אביהם של יורשי השני ובדיניהם כשמברר שהחזיק בה כמה שנים בשופי אין מוציאין ממנו ע"י הגרודדבוך דלא נעשה הדד"מ להפסיד למי שמברר שהוא באמת שלו והרבה טעותים נעשו כשנתחדש הגרונדבוך ע"כ יצא הדת מי שיש לו לערער יעשה איינווענדונג עד זמן מוגבל מ"מ כשמברר שהוא שלו אח"כ חוזר לנחלתו ע"י דינא ודיינא שלהם ובלאה"נ אם טוען שלא ידע מזה שאם לא יבא ויערער עד אותו זמן יפסיד מהני כדלעיל סימן ק"ד סס"ב בהג"ה וגם מ"ש שם ס"ב והוא מתשובת הרא"ש כלל ח"י הוא משום דנהגו כך משמע דבלאו המנהג לא אמרינן בזה דדמ"ד ועוד להפקיע איש מנחלתו מחמת שלא ערער אף שמוחזק בה עדיין בשופי י"ל דאין בזה משום דדמ"ד לפמ"ש רמב"ן בחידושי ב"ב דף נ"ה דכי אמרינן דדמ"ד כגון הדינין הידועין שכל המלכים אשר היו לפניו הנהיגו הדברים והן כתובין בדברי הימים ובחוקי המלכים אבל מה שהמלך עושה לפי שעה או חוק חדש שהוא עושה לקנוס העם מה שלא נהגו בימי האבות אין דנין באותו הדין וכ"ד חכמי צרפת וסיים שם דדמ"ד מנהגן של משפטי מלכים שרגילין להנהיג במלכותן דינא הוא משום שכל בני המלכות מקבלים עליהם ברצונם חוקי המלך ומשפטיו עיי"ש.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה