ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קלז
סעי' ג' מוחים בידו כתב הש"ך דדעת ראב"ד שאין מוחין ורוא ט"ס וצ"ל רמב"ם והתוס' בפרק כ"ה דף מ"ו בד"ה עביד הקשו אתא דאר"נ האי מאן דנקט נרגא בידי' ואמר איזיל ואיקטלי' צדיקלא דפלניא ואשתכח דקטיל ושדי לא אמרינן דהוא קטלי' דעביד אניש דגזים ולא עביד והא בלא"ה מהימן במגו דאי בעי אמר דזבנה מיני' כדאמרינן בחז"ה האי מאן דנקיט מגלא ותובילא ואמר איזיל ואיגדרי' לדיקלא דפלניא דזבני' ניהלי מהימן דלא חשוד אינש למיגדר דיקלא דלאו דילי' ותרצו דהתם איירי בלקיטת פירות ולהכי נקט למגדרי' אבל בקציצה דקל לא מהימן ולרמב"ם הק"ל ונראה דבאמת הגרסא בב"ב לא חציף אינש למגזר דיקלא דלאו דילי' ה"נ לא חציף אינש למיכל פירי דלאו דילי' וא"כ כל נאמנותי' משום דא"א להעיז כ"כ א"כ כשא"י אם הוא קטלי' ל"ל מגו שיעיז לומר קטלתי' ומכרתו לי דלפטור מממון אמרינן מגו דהעזה הכא שאני וכמ"ש הב"ש בא"ע סימן פ"ה סי"ב סוף סק"ל דהאשה אינה נאמנת לומר אחר נתן לי ע"מ שאין לבעלי רשות במגו דתאמר לבעלה אתה נתתו לי דמהימנת משום דהא דנאמנת לומר לבעלה אתה נתתו לי דא"י להעיז ש"מ אף דהוא להנאת ממון א"י להעיז העזה כזאת ממילא אין להאמינה כשתאמר אחר נתן לי במגו דאתה נתתו אף דבמקום אחר אמרינן מגו דהעזה עיי"ש וה"נ ובתוס' פח"ה דף ל"ג ע"ב בד"ה איזיל הוכיחו עוד דבקציצה דקל אינו נאמן מדאמרינן פרק החובל דף צ"א נטיעותי קצצת אתה אמרת לי לקוץ לא מתימן והא י"ל מגו דאי בעי אמר מכרת לי לקצצו אע"כ בקציצת אילן לא מהימן והנה מדלא הקשו בלאו המגו ליהמן משום דלא חציף צ"ל דס"ל הא דלא חציף היינו ליטול לעצמו כעושה בשלו וא"כ יש לתרץ נמי דל"ח מגו דא"י להעיז לומר אתה מכרת לי לקוצצו דא"כ מחציף פניו נגד בעל האילן שקצץ ע"ד לינוול והה"מ בפ"ט מטוען הקשה ג"כ מב"ק דלא מהימן לומר אתה אמרת לי לקוץ דאל"כ ל"ש חיי ותירץ דדוקא כשאמר תחלה קודם שיגזרכו איזיל ואגזור דלא חציף לגלויי מעיקרא והלח"ם הבין דמכח מנו תוקשה לו ורצה לדחות הקושיא משום דאנן סהדי דאין אדם אומר לקצוץ נטיעותיו והוי מגו במ"ע וכתב דמ"מ מוכרח תירץ הה"מ דאל"כ עדיין ל"ש חיי לכל ברי' דיקצץ אילן של חבירו ויאמר אתה מכרתו לי ולע"ד כיון דלא חציף ל"ל ל"ש חיי רק קושית הש"ס באומר אתה אמרת לי לקוץ דלא טען מכרת לי דבזה ל"ת חציפות ואי מהימן לא שבקת חיי לכל ברי' והמקשן שהביא הה"מ לא ס"ל לחלק בין קצץ ליטול לו או לא ולאו מטעם מגו הקשה אלא כיון דלא חציף ליהמן בטענה דאתה אמרת לי לקצצו דאנן סהדי דטענה זו עצמה קושטא לכן הוצרך לתירץ דדוקא באומר איזיל ואיקטל ולפמ"ש אינו מוכרח וכ"כ בחידושי רמב"ן בב"ב דף ל"ג דא"ד דאמר איזיל וכו' ל"ד וכ"כ תוס' שם וכ"ד תר"ח בטור דאין לחלק בין אמר או לא וגם הרמ"א שהביא הטור אינו מצריך שיאמר רק שיהא בפרהסיא דאל"ה יסתרו דברי רמ"ה שבאס"ז פרק החובל דף צ"א עיי"ש.