אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן יא

סימן י

סעי' ד' והוא נותן שכר הסופר כתב יש"ש פ"י דב"ק סימן י"ד דשאר הוצאות שמוציא כדי לגבות חובו שהלך בעבורו או שלח אחר המעות אינו משלם אפילו כתב לו בכתב לשלם לו כל הוצאותיו הוי כאסמכתא וכ"כ הרא"ש בתשובה והטור הביאו בסימן ס"א עיי"ש וכ"כ הב"ח בסימן ס"א אבל הסמ"ע בסימן ס"א ס"ק י"ב כתב דל"ה אסמכתא כיון דלא גזים ובד"מ ג"כ כתב כיון דאינו קנס דאינו משלם רק מה שמפסידו ל"ה אסמכתא ודמי להא דתנן אם אוביר ולא אעבוד אשלם במיטבא דחייב לשלם ע"כ ולע"ד לא נעלם זה מיש"ש וב"ח ושאיה דמבואר בפרק א"נ בהך דאם אוביר דל"ה אסמכתא משום דהוא בידו וכתיב באס"ז שם ז"ל התם בידו ופושע הוא איכא דמקשו גבי אסמכתא בעלמא כגון דא"ל אם לא אפרע לך עד יום פלוני שדה זו שלך אפילו אפותיקו ליה היכי דידעינן דיכול לפרוע לאותו יום ולא פרעו נימא כיון דבידו הוא קני הא לאו שאלה דאע"ג דחזינן לו מעות מנא ידעינן שהם שלו שמא חייב למקום אחר והי' לו בו הפסד גדול אם לא יפרענו והלב יודע מרת נפשו וכו' הראב"ד וכ"כ הריטב"א שם בשמו מבואר דמה דל"ה אסמכתא באם אוביר כיון דבידו ופושע הוא לכן ל"ח גזים מת דמתחייב לשלם לחברו מה דמפסידו בפשיעתו אבל בפרעון ל"ה בידו וקצת אנוס הוא הוי אסמכתא גם אם מתחייב רק לשלם לחבירו מה דמפסיד על ידו מ"מ כיון דלאו בפשיעתו הוא חשוב חיוב בחנם הן אמת דתוס' בפא"נ דף ס"ו ע"ב בד"ה ואי אמר ס"ל דאם אמר א"ל אפרע ליום פלוני קני למגבא מיני' מה דהוי אסמכתא דחשוב כגזים דאין אדם רגיל למכור קרקעותיו כלל אבל אל"ה הוי בידו ולא גזים כמו אם אוביר אשלם במיטבא ולדבריהם נכונים דברי ד"מ וסמ"ע אבל לראב"ד וריטב"א אינו כן וכבר תמה הפנ"י בפא"ב דף ס"ו שם על התוס' דל"ד לאם אוביר והוא גברא דמרי' סייעי' דב"ד ראב"ד וא"כ י"ל בפשיטות שכן ג"כ דעת הרא"ש ומ"ש הסמ"ע דהוצאות עד כפל הוי גוזמא בד"מ לא ס"ל הכי דמה לי עד כפל או פחות סוף סוף לא נתחייב רק מה שיוציא ע"י שלא פרעו בזמנו ואם החוב סך מועט שכיח טובא שיעלו הוצאות שכר שליח וכדומה עד כפל ולמה לא יעלה זה על דעת הלוה כיון דנתחייב לשלם ההוצאות והמלוה לא ירצה להמתין מה איכפת לו בהוצאות שיחול על ראש לוה בסבתו שאינו פורע ומ"ש סמ"ע דכן משמע מתשובת רא"ש שבטור סי' ע"א סכ"ב כבר כתב רש"ל שם והובא בדרישה שם דמיירי במסרב ומוציא לכופו לדין וכ"כ הב"ח שם ולכן כיון דלראב"ד וריטב"א ויש"ש וב"ח ופנ"י חשוב אסמכתא אף דלסמ"ע וש"ך ס"ל דלא חשוב אסמכתא וכ"ד תוס' וברא"ש יש מקום לכל מר כדאית לי' צ"ע להוציא וכ"כ ריטב"א בפא"נ דף ס"ו ע"ב זמן דפרעון זוזי חשוב תנאי שאינו בידו ומה שתמה ד"מ על רשב"א שהביא ב"י שם סימן ס"א שכתב בלוה שקיבל עליו ליתן למלוה כל הוצאה והפסד שיבוא לו מחמת עיכוב הפרעון ותבעו אח"כ שיפרע לו דמזומן לו ריוח ע"י המעות ולא פרעו והשיב שפטור וכתב הד"מ דודאי משום אסמכתא פטרו וקשה כיון שהפסיד על ידו לא גזים וכמו אם אוביר וב"ח יישבו ולא ראו ברשב"א עצמו והוא בח"ג סימן רכ"ז ומבואר שם דנעשה בקנין ובלא אסמכתא ופטרו משום דמניעת ריוח אינו בכלל הפסד ולא קיבל עליו לוה לשלם מניעת ריוח ושער משפט לקמן סימן ס"א סק"ב כיון בזה לכונת הרשב"א ולפ"ז צדק ג"כ השע"מ שם דאם קיבל עליו בפירש לשלם מניעת הריוח חייב דהא אם אוביר ולא אעבוד ג"כ רק מניעת ריוח אמנם בשאלה להרשב"א שם שאלוהו דיש אומרי' כיון שקיבל עליו בלא אסמכתא לשלם הפסידו גם זה חיוב והרשב"א השיב דלא נכלל זה בלשון הפסד משמע דלולא זאת הדין עם היש אומרים ולמה שתק לו הרשב"א מלהעמידו על האמת דאם קיבל בפירש מניעת ריוח חייב אפילו קיבל סתם ולא נעשה כקנין ובלא אסמכתא כמו באם אוביר ולא אעבוד דאין בו משום אסמכתא אלא ודאי ס"ל ג"כ כראב"ד וריטב"א דבאם אוביר הוי פושע משא"כ בפרעון לזמן כיון דהמעות להוצאה נתנה אפשר שהוא אנוס בזמן הפרעון וי"ל גם תוס' ורא"ש בפא"נ דף ס"ו ע"ב דמדמי תנאי אם לא פרענא לך ביום פלוני לאם אוביר דחשוב בידו היינו לפי ס"ד בקושייתם אבל לתירוצם דחשוב כמו גזים לפי שאין אדם רגיל למכור קרקעותיו כלל וגם מטלטלין אם מוכרח ליתנם בזול עיי"ש מה"ט גופא ל"ד תנאי דאם לא פרענא ליום פלוני לאם אוביר דכיון דשלא יהא לו מעות א"א לפרוע בזמנו רק אם ימכור קרקע או מטלטלין בזול כשלא ימצא קונים א"כ אינו פשיעה דהוי אנוס קצת ואין בידו להמציא לו מעות ביום פלוני בלא זלזול נכסי'.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה