ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות מקח וממכר סימן קפט
הג"ה ואפילו מחלו ד"ז מתה"ד סימן שי"א בשנים שהחליפו כל נכסיהן וחזרו ומחלו זל"ז ובריב"ש סימן תק"י במחל השוכר למשכיר דלא מהני ונראה אם מכר אחד לחבירו חפץ בקנין ולא נתן עדיין המעות ומחל לו המוכר ללוקח שלא יקח ממנו החפץ מהני דהא אין למוכר על הלוקח רק חיוב ממון שאינו דבר בעין ומהני מחילה ואין המוכר יכול לחזור אבל הלוקח יכול לחזור תדע דהא גם בשוכר בית כתב כן מהרי"ט צהלון הובא בבאה"ט לקמן ר"ס שי"ב דאם מחל המשכיר לשוכר מהני בלא קנין וכשאמר שוכר למשכיר דמוחל לו ל"מ וה"ט דמשכיר אין לו על השוכר רק חיוב מעות אבל השוכר קנה גוף הבית לזמן ונראה עוד מי שפסק עם חבירו להעמיד לו איזה סחורה ונעשה בחיוב וקנין מהני גם מחילת לוקח למוכר בלא קנין כיון דלא נקנה לו גוף הסחורה רק חיוב על המוכר להעמיד לו סחורה ואפילו כבר ישנו ביד המוכר מ"מ יכול למוכרו לאמר ולהעמיד לזה סחורה אחרת א"כ אין לו קנין בגוף הסחורה וכמ"ש נתיבות סימן ר"ט ס"ו וא"כ אינו רק חיוב על גוף המוכר ומהני מחילה בלא קנין.
ואם כתבו זל"ז לראי' בחת"י שאין להם שום טענה זה על זה עד היום ומודים שלא נעשה שום קנין לבטל קנין ראשון נראה דמ"מ מהני מצד אודיתא דהוי קנין וכמ"ש תוס' בפרק הזהב דף מ"ו בד"ה ונקננהו ועיין לעיל סימן סמך ס"ח ונתיבות שם ובקצו"ח סימן קצ"ד ובנתיבות סימן פ"ח בביאורים סק"ג כתב ג"כ בהא דטענו חטים והודה לו בשעורין דפטור מטעם מחילה אפילו יודע הנתבע דיש לו אצלו שעורים דלאו דוקא מחל אלא דאודיתא קנין מחילה ומתנה הוא ואפילו אין השעורים עומדים בחצרו בשעת התביעה דלא קנה להו בחצרו קנה באודיתא כדמוכח בסימן ר"פ גבי האומר אין זה אחי עכ"ל וכ"ש כאן דבפירוש הודה לו שאין לו שום טענה עליו ודוקא אם כתב אני מודה שאין לי שום טענה דאל"כ הוי כמו דו"ד אין לי עליך דל"מ עיין ר"ן ר"פ הכותב.
ובשו"ת מהר"י מיגאש סימן קל"ד כתב אם לוקח הקרקע מודה שבטלו המקח ביניהם ושהחזיר לו המוכר מעותיו נתבטל המקח דה"ל כחזרו ומכרו לו שתתקיים בנתינת הדמים וא"צ בזה קנין ולי צע"ג דאדרבה לשון זה משמע שלא חזר ומכר בעד המעות רק בטלו המקח.