אור ברסלב
ערך שי חושן משפט הלכות אפותקי סימן קיז

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות אפותקי סימן קיז

סימן קטז

סעי' א' אפותקי מי שמכר לחבירו חפץ והתנה הלוקח שישלם לו בזמן שיחלוק השר מעות על בגדי מלכות ואירע שבאותו שנה נתאחר זמן חילוק המעות והלוקח טוען שימתין עד זמן חילוק והמוכר טוען שאינו ממתין אלא כפי המורגל בכל שנה לחלק עיין בזכל"א חו"מ ח"ב ערך זמן בשם הפרמ"א ח"א סנ"א דהדין עם המוכר עדין העושה שדהו אפותקי עכ"ל ד"ג כלל ל"ב ס"ה הנה בפרח מ"א שם מבואר דאמר לו שיפרע לו ממעות שיתן השר והפרמ"א השוה אותו לאפותקי סתם ושטפה כהר ובשעמ"ש כאן כתב שיש לחלק בין אפותקי סתם שלא ייחד לו גוף הפרעון מזה רק אמר א"ל אפרע לך גבה מזה לכך אמרינן דלאו אדעתא דשדה זו לבד הלוהו אבל כל היכא שייחד לו גוף הפרעון שמזה יפרע חובו הרי לא נתחייב לשלם לו אלא בזה האופן אף שלא א"ל בהדיא לא יהא לך פרעון אלא מזו פטור לשלם ממקום אחר והביא שם שכ"ד רמב"ן שהביא הה"מ ספ"ו ממלוה ורש"י בס"פ מי שהי' נשוי חולק עיי"ש ואין להקשות מיו"ד סימן קס"א ס"י דשכר ע"מ לשלם ברבית שמגיע לו ומ"מ מחויב לשלם מביתו דנהי היכא דייחד לו הפרעון מזה מחל לו המלוה שיפטר מלשלם ממקום אחר אבל התם המשכיר נתרצה למחול לו שלא ישלם השכירות ממקום אחר בשביל אגר נטר שיש עליו ליתן לשוכר ולא מהני מחילה דכל רבית מוחל הלוה ומפקינן מהמלוה ועוד דאפילו באפותקי מפורש שא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו ונמצא השדה לא היתה שלו י"א דגובה משאר נכסים כמ"ש בהג"ה והתם נמי מעיקרא לא הי' של שוכר הדינר של רבית וגם הא דמביא השע"מ מרש"י ס"פ הי' נשוי דהשכין לו במשכנתא דסורא כרם וקש תוך הזמן דחייב לשלם מביתו י"ל כיון דקש אגלאי למפרע שלא הי' ראוי לעשות פירות בעד כל החוב ולא דמי לקלקול שנולד אחר ההלואה ולפ"ז לא יחלוק רש"י ארמב"ן ולא יקשה לרש"י מהך דס"פ כל הגט שהביא השע"מ אך מדנדחק בפ' השולח דמ"א דתתרגם שמעתי' דאמי שפיר נאה דאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו משמע אם אמר תפרע מזה ושטפה נהר גובה משאר נכסים וכ"מ לשון רמב"ם ומחבר מדכתבו והוא שיכתוב מכאן תגבו דלשעמ"ש בבה"ג אינו גובה משאר נכסים אם שטפת כיון של"כ אם לא אפרע ואיך השמיטו העיקר שהדין תלוי בו ומהרמב"ן אין ראי' דשאני משכנתא דסורא שהתנה שאחר עשר שנים תחזור הקרקע לבעלי' חנם דנכנס המלוה לריוח או להפסד דאפשר פירות עשר שנים יהיו שוין הרבה יותר מהחוב משא"כ כשנכנס רק אדעת לגבות חובו ועוד כיון דלרמב"ן כל ההיתר תלוי בזה ל"ל סתמא אין דעת המלוה שיפסיד חובו אם ישטפנה נהר.

סעי' ז' איסור הנאה מפקיע מידי שעבוד כמו קדושת הגוף בבע"ת שער מ"ג בשם רה"ג דאם הקדיש או אסר כל נכסיו לאו כל כמיני' להפקיע החוב וכתב בע"ת דזה הפסק ראוי לסמוך עליו ובגיד"ת הקשה מכתובות נ"ט דפריך באשה שאסרה מע"י על בעלה דליקדש מהשתא והוכרח הגמרא לתרץ אלמוהו רבנן לשיעבוד דבעל ות"ל דאין לו מקום להפרע ממקום אחר ונלע"ד דטעמו של ר"ה כיון דלא ימנע מאחת משתי אלה או יפרע או יקדיש ועכ"פ תצא מרשותו ע"כ מיד חשוב אינו ברשותו להקדיש וצריך דומיא דביתו מה ביתו ברשותו כדאיתא במרובה דף ס"ט ע"ב וקי"ל כל העומד לשרוף כשרוף וכה"ג ה"נ אם לא נשאר לו מה לפרוע זולת מה שהקדיש הא שיעור החוב מכבר עומד לצאת מרשותו אמנם לס"ד בכתובות שם דיכול לאסור על המלוה בקונם פרטי א"כ אפשר שישאר אצלו ור"ה קאי למסקנא דאלמוה רבנן לשעבודא דבעל דה"ה לשעבודא דמלוה כמ"ש תוס' וע"כ יצא מרשותו שיעור החוב ע"כ א"י להקדיש או לאסור כל נכסיו לרה"ג ז"ל.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה