ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
תשובה
הנה מ"ש במרדכי דרש"י הנהיג לשרוף החמץ לפני חצות זה ודאי אינו מדין הש"ס דהא תנן י"ד שחל בשבת מבערין הכל לפני השבת וע"כ דהכל ר"ל תרומה וחולין ותרומה אסור לבער עד סמוך לחשכה דשמא יקלעו אורחים אוכלי תרומה כדמוכח בפ"ק דפסחים דף י"ג דטהורת ישרפו משום שכבר בקשו ולא מצאו אוכלים ופרש"י דהא בשבת לא יבואו אורחים וא"כ א"א למפסק בסכינא חריפא האי מלפני השבת וודאי גם חולין א"צ לבער מקודם וכ"כ להדיא בהרז"ה דשעה שתים עשרה מבערין ועכצ"ל גם רש"י מודה לזה אלא בעצמו הנהיג כן וצ"ע לפמ"ש מג"א בסימן ש"א סמ"ו סקנ"ח דהיכא דלא גזרו חכמי תלמוד משום איזה טעם אף דבזמנינו ליתא להאי טעמא והיה ראוי לגזור לא נחדש גזרה בעצמינו והביא כן מהב"י סימן י"ג וא"כ ק"ו כאן דהאי גזרה וחשש דחשש רש"י היה שייך גם בזמן הגמרא והם לא גזרו איך *) נחדש אנן ועכצ"ל משום דליכא שום פסידא וטרחא הנהיג רש"י כן משום מהיות טוב ולכן מכירה לנכרי דיש פסידא בזה לא אמר ויש לדייק כן מדהקשה הב"י על הטור שכתב דטוב לבער ולא כלשון רש"י שכתב לשון שרפה ואם נימא דגם מכירה בכלל לק"מ על הטור דבכונה כתב לבער לכלול גם מכירה אלא ודאי לא עלה על דעתו לגזור גם במכירה ואח"כ בא לידי שו"ת מהר"ם שיק ונראה שהרגיש בזה אלא דרצה לומר רק עכשיו המכירה בכלל הביעור לפי מה שנוהגין עכשיו למכור לנכרי שיודע בו שישמרנו עד אחה"פ אבל באמת כבר הוה והובא בטור וב"י סימן תמ"ח מתוספתא דרשאי לומר לגוי עד שאתה לוקח במנה קח במאתיים שאקחנו ממך אחה"פ לכן ודאי אין לנו להחמיר והבו דלא לוסיף הנלע"ד כתבתי.
וחתמתי שמי שלמה ליב.