אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרסז

סימן תרסה

סוכה וכו' בסוכה דמ"ו ע"ב מבואר בגמרא דה"ט דסוכה גם בשמיני אסורה דאי אתרמי ליה סעודתה בעי למיכל בגוה ותוספת שם הקשו ת"ל דבלא"ה אסור ביה"ש לסתור סוכתו ותרצו בנפלה בחול המועד ולפ"ז לא א"ש מ"ש הרא"ש אף דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן סוכה שאני דצריך לעשות מעשה ביה"ש ליכול בגוה אתקצאי גם משום יום שעבר דקשה ממ"נ בלא נפלה אסורה בשמיני משום סתירה ואם נפלה ל"ל דצריך לעשות מעשה ליכול בגוה ואם נפלה בשמיני בלא"ה אתקצאי ביה"ש משום איסור סתירת אהל משום יום הבא דבמוקצה מחמת איסור הלכה כר"י דאוסר כדאיתא בשילהי שבת ולפע"ד ל"צ לתירץ תוספת דהרי קי"ל מכשירי או"נ דוחה יו"ט והל"ל דמותר לסתור ביו"ט סוכתו לבשל בעצים רק כיון דאפשר מעיו"ט אינו דוחה יו"ט אמנם בסוכה דאתקצאי כל שבעה ואסור לסתור סוכתו לבטל המצוה וליהנות ממנה דזה עיקר אתקצאי למצוותה שלא לבטל המצוה כמ"ש תוספת פרק כירה דמ"ב ע"ב ד"ה ואין א"כ לא אפשר מעיו"ט ומותר לצורך או"נ לסתור כהבערה וכמ"ש מג"א בסימן תק"א ס"ק י"ג וצ"ל משום דאי אתרמי ליה סעודתא אכיל בגוה ואסור לסותרה ולפ"ז אין ראיה לאסור סוכה שנפלה בחוה"מ גם בשמיני ובחוה"מ גופא לא אסור רק משום דיכול לבנותה וכמ"ש לעיל סימן תרס"ה בשם שו"ת הרא"ש והטור לא כתב אפילו נפלה ונתקשה הב"ח למה ל"כ ונדחק דסוכה דומיא דנויה אפילו נפלה דאין בה משום סתירה ולע"ד אינו דומה כי נויה אפילו נפלה ראוי לתלותה גם ביו"ט ולא בטלה מצותה משא"כ הסוכה דאסור לבנותה ביה"ש ול"ל בה דהוקצה אפילו משום יום שעבר דגם בחוה"מ אינו מוקצה רק משום דיכול לבנותה לכן לפע"ד דברי הטור כפשטן ואזיל בשיטת אביו הרא"ש ז"ל דלע"ד לתרוייהו אם נפלה בחוה"מ מותרת בשמיני

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה