אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרסד

סימן תרסא

ס"א להתיר בו אגודו של לולב דבילקוט אמור כפ"ת אלו ת"ח שהן כפין עצמן ללמוד תורה אלו מאלו והו"ר רומז על הגאולה שלימה כמ"ש בפע"ח ואז יהיו כל בניך למודי ה' וא"צ ללמוד אלו מאלו.

ס"ב ואין מברכין עליה בסוכה דף מ"ד ע"ב אמר אייבו הוה קאימנא קמיה דר"א בר"צ ואייתי הא גברא ערבה שקיל חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא פרש"י חביט חביט לשון ניענוע ויל"ד למה לא פירש כפשוטו וכמו בב"ק ד"נ ע"ב להבלו ולא לחבטו ובתוספת שם הקשו הא הלל דר"ח מנהגא ומברכין ונלע"ד כיון דאמרינן שלא יכסה ברגל שלא יהא מצות בזויות עליו א"כ ה"נ החבטה שמכה בקרקע מחזי כבזיון לכן נדחק רש"י לפרש נענוע אמנם לפירש שאר הפוסקים דחבטה ממש לכן אין מברכין דכשנאמר א"ק במצותיו לא יתכן לחבטו בקרקע כיון שקיבל עליו מנהג זה למצוה ממש ובזה מדויק שקיל חביט ולא בריך דהל"ל שקיל לא בריך וחביט חביט דהא ודאי דעיקר המצוה הנטילה כדמוכח שם דפריך כיון דאמר מר אינה ניטלת אלא בע"ע פשיטא דאין יוצא בערבה שבלולב ומשני מ"ד ה"מ דלא אגבהיה והדר אגבהיה ופרש"י כשהדר אגבהיה איכא הוכחה טובא ואם איתא דהחבטה היא המצוה דוקא אין לך הוכחה טובא מזה וכיון דהברכות כולן עובר לעשייתן מיד כשנטל הערבה ולא בירך נודע לו שאין מברכין א"ו דקמ"ל דמשום דחביט חביט לא בריך והוא הסבה ומה שאמר קסבר מנהג נביאים דאל"ה אלא יסוד נביאים ע"כ מברך ולא יחבוט.

ועוד רמ"ז דמבואר בילקוט אמר אתרוג רומז לב"א שיש בהם תורה ומצות וכפ"ת לבעל תורה לבד והדס יש בו ריח לבעל מע"ט וע"כ למי שאין. בו תורה ומע"ט אמר הקב"ה לאבדן א"א אלא יעשו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו עיי"ש ובהו"ר רומזין על הגאולה ובעקבא דמשיחא דחוצפא יסגי וע"ה אינן רוצין להכנע ולהתחבר לבעלי תורה ומצות לכן נוטלין ערבה בפ"ע ואין תקנתם רק לחבטם ולא בריך כי מבואר בפכ"ו דמ"ב תכף לת"ח ברכה לכן ערבה שבלולב בכלל הברכה משא"כ ערבה של הו"ר.

ס"י שלא יקוץ ישראל בטו"ז הובא לשון הגמרא ופי' רש"י גזלי ארעתא מישראל וכתב דלאו דוקא דגזל עכו"ם אסור ובשו"ת רשב"א סימן תתנ"ב נמי כ"כ דמה שפרש"י גוזלי שדות מישראל ל"ד ואם כן צריך ישוב מי הכריח לרש"י לפרש גוזלי מישראל ונלע"ד דבסנהדרין דע"ב א"ר הבא במחתרת ונטל כלים בדמים קנינהו ואמר רבא מסתברא מלתא דרב בשיבר עיי"ש רש"י ותוספת ורז"ה דמן התורה גם בשיבר במזיד אח"כ פטור רק כשהוא בעין ס"ל לרבא דמחויב מדרבנן להחזיר וא"כ הא מבואר בסנהדרין דנ"ז דר"ה וכל תלמידי דב"ר ס"ל דב"נ נהרג על גזל א"כ בדמים קננהו שוב ראיתי בר"פ הדר בעירובין דס"ב דדעת רש"י שם דב"נ שגזל אינו בר השבה דנהרג ואינו משיב דתורה ל"כ והשיב רק בישראל ובתוספת שם הקשו דלא נאמר קלב"מ רק בישראל ולע"ד י"ל דאי הוי כתוב השבה בגוי כדבריהם כן הוא אבל עכשיו דלא כתבה תורה השבה אמרינן מה"ט דנהרג בדמים קננהו ורק בישראל דלא חייב מיתה כתבה תורה והשיב ומה שהקשו עוד מדחזינן בהגוזל בלסטים נכרים דצריך יאוש י"ל משום דעכ"פ כשהוא בעין צריך השבה מדרבנן כמו במחתרת ועיין בש"ך חו"מ סימן שנ"א ובקצו"ח שם דהיכי דחיוב מיתה לא אזלא י"ל לכ"ע פטור באבדו אח"כ והנה תק"ח ל"ש רק לטובת ישראל או להחמיר עליו וא"כ כשגזל נכרי מנכרי תקנתא לעכו"ם נוקו ונעביד ובחו"מ סימן קכ"ו סכ"ב מבואר דלא תקנו לעכו"ם וא"כ אי גזלי מגוים הל"ל בדמים קננהו ועיין בע"ז סוף דף ע"א ע"ב ותחלת דף ע"ב ובתוספת שם אמנם כיון דקרקע אינה נגזלת לית בו מיתה לב"נ דל"ח גזלה ובר"ן כתב דל"ח מצוה הבא בעברה משום דאינה גזלה ועוד כבר כתבתי במ"א דהחיוב מיתה אינו קנין רק צריך קנין הגבהה וכדומה להביאה לרשותו וע"י חיוב מיתה פטור מלהשיב אמנם למה צ"ל דלגזזנהו אינהו כדי דליהוי יאוש אצלם וש"ר אצל הקונים ת"ל מכיון דגזזו דנעשה מטלטלין בדמים קננהו ועכצ"ל דהחשש דגזלי ארעתא מישראל ואומרים לו כך דינינו דכ"ז שהוא בעין מחויב להחזיר וא"כ א"ל יגזזו הנכרים אפילו מחשש דגזלו ארעתא מנכרים פסול וא"כ גם לרש"י לאו דוקא לדינא והוכרח לפרש לשון הגמרא וא"כ כי גזלו נכרים מנכרים אפילו לא נתייאשו עדיין שפיר דמי כי גזזו אינהו.

ולכאורה רציתי לומר מה דאמר בגמרא בטעמא דקרקע אינה נגזלת דנתקשו הכפ"ת ופ"י דגם מטלטלין הנגזלין בלאו יאוש לאו כלום וכל עיקרו משום דל"מ יאוש בקרקע כפרש"י ותוס' וזה מנלן מקראי דילפינן רק דקרקע אינה נגזלת רק מסברא ל"מ יאוש עיי"ש ורציתי לומר משום דאי הוה נגזלת הוי אמינא בדמים קנינהו אבל לפ"ז קשה מה דאמר לגזזנהו אינהו כי היכא דליהוי יאוש בידייהו וש"ר ביד אוונכרי דמה צ"ל משום יאוש כי דגזזו, ונגזל בדמים קנו ובישוב קושית כפ"ת ופ"י נ"ל דהא' דאין יאוש בקרקע דל"מ יאוש בדבר שברשותו רק בגזל דיצא כבר מרשות הנגזל וכמ"ש המלחמות בב"מ דכ"ו לכן בקרקע כיון דאינה נגזלת והארץ לעולם עומדת ברשות בעליו ל"מ יאוש ואח"כ מצאתי זה בספר תרומת הכרי.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה