אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרנו

סימן תרנד

שליש מלגיו בספר משנת חסידים מסכת ציצית פ"א מ"ג כתב שליש מלבר ובא"ר כתב שכן דעת רוקח ורש"ל ומי"ט וז"ל המ"ח שם ולהדיר מצוה יוציא עד שליש מלבר כי כן נהדר ז"א מאימא כשמתגדל שנחלקים השש מדות שלו לתשע שני שלישי מדה בכל אחד ומתגדלים עד שלשה שלישים ע"י שליש מדה דאימא המתפשט בכל מדה מהם עכ"ל ומבואר בע"ח שע"ז פ"ב כי זה הגדלה מכלים נה"י דתבונה והאורה שבתוכם של ז"א עצמו והכלים טפלים ונגררים אחר האורת אשר הם מז"א עצמו והכלים נעשים בשר מבשרו וגופו ממש ולכן מתחיל הי"ס מחב"ד אמנם הכתר שלו אין לו שייכות עמו לא באורת ולא בכלים כי כולם הם בחינת התבונה לבד ואין בו בחינת דז"א כלל ולכן אינו נחשב במספר ספירות דז"א עיי"ש גם בפ"א וזה נ"ל ביאור הגמרא בב"ק דף ח' ע"ב עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה שהוא נוטה שמים עיין בע"ח בכונת עלינו.

מג"א סק"ה אם כבר קנה אחד א"צ להחליפו בירושלמי פ"א דפיאה ז"ל לקח אדם מצוה מצא אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחים עליו עד שליש עכ"ל מבואר דלא כדעה זאת ומה שהקשה היש"ש דאם נאמר שצריך להוסיף כל פעם שליש וכו' תירץ במראה פנים דלא הטריחו עליו אלא בפעם ראשונה.

ומ"ש המג"א דא"צ להוסיף אלא כשהוא הדור שליש יותר מחברו ופירש לב"ש דבפחות משליש אינו חשוב לא נראה דהל"ל הידור מצוה שליש מדאמר עד שליש כל דהו בכלל עיין פרק כיצד משתתפין דף פ"ב ע"ב רש"י ד"ה מיתיבי וכן בכ"מ מבעיא אי עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל אבל עד עד ודאי בכלל.

הג"ה ודוקא במ"ע אבל ל"ת יתן כל ממונו קודם שיעבור בריב"ש סימן שפ"ז ז"ל ואם יאמר שמל"ת שאין בה עשה הרי הוא בענין זה כמצות עשה כיון שאינו עובר בידים עליו הראיה שאם התירו במצות עשה הקלה ובשוא"ת אין למדין למצות ל"ת שאין למדין חמור מקל להקל עכ"ל מבואר דלעבור על עשה בידים או ל"ת בשוא"ת צריך ליתן כל ממונו ומשום דאין להקל בלא ראיה וא"י למה לא ביאר הרמ"א ולשון חידושי רשב"א בפ"ק דב"ק דף טית ע"ב שלא אמרינן אלא במצות עשה בשוא"ת אבל במל"ת אפילו כל ממונו עכ"ל משמע הלשון משום דמל"ת עובר בידים חמיר דאם ס"ל כהריב"ש הל"ל אבל במ"ע בקו"ע או ל"ת אפילו שוא"ת יתן כל ממונו דהוה שפיר דבר והיפכו א"ו כונתו דדוקא במ"ע לא יבזבז יותר מחומש משום דהוא בשוא"ת קיל ולהפרש כונתו אלא במ"ע השוא"ת אבל במל"ת אף בשוא"ת יתן כל ממונו לא משמע התם עיי"ש דכלפי מ"ש ראב"ד הטעם דאל יבזבז דעוני כמותה דלפ"ז יש לטעות דפ"נ דוחה הכל קאמר הרשב"א דאינו דוחה רק מ"ע בשוא"ת דקיל ואי בעי לאשמיעונין במ"ע דלא דחי בידים ה"ל לפלוגי במ"ע גופא ולסיים דבידים לא יעבור ונראה דרמ"א נמי הבין כן דהך דשוא"ת רק לומר מש"ה קיל ונדחה וכל חידושו דמל"ת לא נדחה לכן השמיטו הרמ"א דאין דרכו להביא הוכחה וטעם.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה