ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרח
קודם ביה"ש בר"ן רפ"ד דביצה כתב למ"ד ס"ת מה"ת לחומרא אצ"ל על ביה"ש דאסור משום תוספת ועכצ"ל על קודם ביה"ש משא"כ אי ספק מותר מה"ת י"ל דצריך על ביה"ש עיי"ש ולפמ"ש החוו"ד בסימן ק"י דה"ט דמ"ד לקולא דתורה דברה רק על הודאי וא"כ הכא דילפינן לתוספת יוה"כ מועניתם נפשותיכם ביום השביעי ודאי תשיעי א"ר קודם ביה"ש ולפ"ז יל"ד מאי פריך ביומא פ"א ע"ב ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחדש מה עביד ליה ופרש"י מדאיצטרך למעוטי תוספת מעונש ממילא שמעינן דמוסיפין ולפמ"ש י"ל דצריך ללמד דמוסיפין בתשעה ודאי אמנם י"ל דגם לרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא שאני ביה"ש דאם ניזיל לקולא בכניסתו וביציאתו הוי תרתי דסתרי ולהחמיר באחד ולהקל באחד מה חזית וע"כ תרווייהו לחומרא דכה"ג גם בספק דרבנן או בס"ס אזלינן להחמיר וכ"כ במלא הרועים אות סמ"ך פסקא כ' אבל הר"ן ע"כ לכאורה לא ס"ל הכי אלא די"ל כיון דהאוכל בתשיעי כאלו התענה ואסור להתענות משא"כ במוצאי יוה"כ א"כ אם נחמיר ביה"ש דמוצאי יוה"כ וניקל בעיוה"כ ל"ה תרתי דסתרי דבשלמא בעיוה"כ דאכילת תשיעי כתענית ואסור להתענות דינא להקל בספק ביה"ש דכמו דיש ספק עשירי וצריך להתענות ה"נ ספק תשיעי וצריך לאכול משא"כ במוצאי יוה"כ ספק עשירי ואסור לאכול וספק אחת עשרה ומותר להתענות וכ"ז לאחר דדרשינן דמצוה לאכול בתשיעי כדמשני ביומא שם אבל לס"ד שפיר פריך בתשעה מה עביד ליה כיון דממילא ש"מ דצריך להוסיף מדאיצטרך עצם ע"כ יוסיף לפני ביה"ש דביה"ש בלא"ה אסור משום ספק עשירי אבל לבתר דמשני דמבע"ל ללמד דאוכל בתשעה כאלו התענה צריך ללמד נמי שמוסיפין בודאי תשיעי יתרתי שמעינן כמ"ש הלבוש כאן בהג"ה והובא בא"ר ולפ"ז מתורץ דברי הת"כ והרי"ף דיליף מתשעה לחדש דמוסיפין ועצם מיעט תוספת מעונש דקשה כיון דיליף מעצם כן ל"צ לימוד דמוסיפין ונתקשו בזה הכפ"ת ולח"מ בפ"א משביתת עשור ולפ"ז א"ש נמי למה נכתב הלימוד להוסיף בעינוי ולא על מלאכה אלא דבלא"ה ידעינן מעצם וא"ל דא"כ למה צריך דרש לאחריו דמוסיפין וכמ"ש הרי"ף דז"א כיון דילפינן מבתשעה להוסיף מלפניו צ"ל בעצם דאינו חייב כרת אז ועדיין מנ"ל דלאחריו צריך להוסיף וע"כ דרשינן עד ערב להוסיף בערב ודאי חוץ ביה"ש.
וא"ל מאי פריך דתנא דעצם עצם בתשעה ומאי עביד נימא מעצם ה"א דסגי להוסיף מאחריו וצריך בתשעה אלפניו דז"א חדא כיון דמעצם נדע דצריך להוסיף ואינו מפורש אי לפניו אי לאחריו הי מפקת דבשלמא אם מפורש בתשעה אלפניו י"ל דוקא לפניו ומנ"ל לאחריו ועוד דיותר מסתבר להוסיף מלפניו לפמ"ש בריא"ז ביומא שם דצוותה תורה להוסיף כדי שיתרחק מן הספק בביה"ש וא"כ בכניסתו דעוסק באכילה ומלאכה ויש חשש שימשך לתוך ביה"ש הצריכה תורה להוסיף מבע"י משא"כ ביציאתו וע"כ אמר אין לי אלא לפניו לאחריו מניין אבל לומר להיפך אין סברא.
והנה בהגהות לבוש ופר"ח כתבו דאף דדרשינן לקרא ועניתם וכו' לדחייא ב"ר דמצוה לאכול בתשעה מ"מ מיותר בערב וע"כ לדרוש דמוסיפין והפר"ח הכריח זה מהרמב"ם ותמוה טובא דאם כן לתנא דעצם עצם ולרע"ק בפ"ק דר"ה ד"ט דיליף תוספת מבחריש ובקציר תשבות דפריך הגמרא לדדהו האי בתשעה לחדש מה עבדי ביה ומשני לכדחייא ב"ר עדיין מה עבדי במלת בערב ובהגהות הלבוש נדחק דהם ס"ל דאינו מיותר ואם לדדהו אינו מיותר אנן נעביד יתרת אמנם לפמ"ש דלמאי דמשני דצריך לכדחייא ב"ר ממילא דרשינן כמי הך בתשעה לחדש בערב להוסיף בודאי תשיעי א"ש.
איברא דיש לפקפק בזה שכתבתי דיש לאסור ביה"ש בכניסתו משום דהוי תרתי דסתרי עם ביה"ש דיציאתו להקל בשניהם ולהחמיר באחד לבד מה חזית דיש לדחות דביה"ש דיציאתו דינא להחמיר דאתחזיק איסורא משא"כ בכניסתו וכבר עמד על ספק זה המג"א בסימן שמ"ב ועיי"ש בנ"ח ולכאורה מוכרח מהך דס"ס שפ"ו כמ"ש המג"א בריש סי' תקס"ב דמספקא לא פקעא קדושה אמנם בהגהות הגאון רב"פ זצל"ה שם כתב דיש לחלק דשא"ה דכבר אתחזיק אותו הככר בקדושה משא"כ הכא שרגעי ביה"ש המה מחודשים ואין להם ענין להקדושה שהיה על רגעי היום שכבר עברו ומ"ש אח"כ ולכאורה וכו' נראה כונתו רק כשקיבל עליו תענית דכונתו להשלים עיין במחה"ש שם סק"ב ואם לא משלים ל"ק מתענה כלל גם למפרע ויש לדון על חיוב העבר אם פרע דכל היום היה עליו חיוב תענית ודו"ק ולפ"ד מוצאי שבת ויוה"כ ל"ח איקבע איסורא ביה"ש אמנם לא הבנתי דמ"מ גברא אתחזיק באיסורא ומ"ל איסור ככר או איסור גברא ואפשר משום דאנו דנין רק על סבת הדבר דאיסור גברא מסבת קדושת היום דיומא קגרים דקדוש היום לאדונינו וכן בכל תענית שקבעו חכז"ל בימים ידועים ועיין בריטב"א בקדושין דף ע"ט מ"ש בשליא בבית דאמרינן כיון דרוב שליות יש להן ולד הבית ולא אזלינן בתר חזקת הבית לומר סמוך מיעוט שליות שאין להם ולד לחזקת בית שהוא טהור דכיון דה"ל שליא בבית נפק ליה בית מחזקתיה וה"ל כשליא עיי"ש ר"ל כיון דה"ל כשליא אין לדון רק על סבת הדבר שהוא השליא דאין לו חזקה.