אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקס

סימן תקנט

ס"א אמה כנגד הפתח בפחז"ה דנ"ג ע"ב איתא כה"ג למחזיק בנכסי גר דאם סייד בו קנאו ואר"י וכמה אמה אר"ח וכנגד הפתח פירש רשב"ם דשלא כנגד הפתח בעי טפי מאמה ובחו"מ סימן ער"ה סי"ג לשון הש"ע אמה אחת או יותר כנגד הפתח וכתב הסמ"ע בסק"כ דשלא כנגד הפתח לא סגי באמה ותמוה איך כתב כן על הש"ע דכתב או יותר כנגד הפתח הרי גם ביותר צריך כנגד הפתח ומצאתי בלח"ם פ"ב מזכיה סוף ה"ג תמה כן על הה"מ שהביא דברי רשב"ם על הרמב"ם שכתב נמי כגון אמה או יתר כנגד הפתח וכ"כ הרב"י בטוח"מ והובא נמי בפרישה שם דרמב"ם ורשב"ם פליגי ואפשר לומר דגם לרמב"ם אם סייד הרבה משיעור אמה א"צ כנגד הפתח והאי יתר יש לו שיעור וכאותה דבחו"מ סי' רי"ח ס"ח דעד חלק מן כ"ד נכלל בלשון יתר ונטפל לשיעור שפירש וה"נ אם יש יותר מאצבע על האמה אינו בכלל האמה וא"צ נגד הפתח ויש להכריח כן דהא יל"ד מנ"ל לרשב"ם דטפי מאמה ל"צ נגד הפתח וצ"ל מדאר"ח וכנגד הפתח דקאי אדברי רב יוסף דהצריך אמה ולא אמר ר"ח כנגד הפתח אגוף מימרא דר"א וע"כ דרק באמה מצריך נגד הפתח ואם כן לרמב"ם דגם ביתר מאמה צריך כנגד הפתח הק"ל וע"כ כמ"ש ונתישבו דברי ה"ה וסמ"ע ומ"מ צל"ע מאין הוציא הרמב"ם זה דיתר נמי דינא הכי והנה גם כאן אר"י ור"ח כן ולרשב"ם ביתר מאמה א"צ נגד הפתח וכ"ד נמ"י בחז"ה ורי"ן לענין חזקה בנכסי הגר ונראה דה"ה הכא דחד לישנא וחד טעמא לתרוייהו ואם הוא יותר מאצבע על אמה די"ל גם לרמב"ם א"צ נגד הפתח יש מקום להקל לע"ד ובשו"ת גור אריה יהודא חא"ח סימן ל"ג פסק ג"כ דאם שייר יתר מאמה אף שלא כנגד הפתח יוצא י"ח וי"ל עוד דברי הסמ"ע כשנדייק מה דסיים לא סגי באמה על אמה ובש"ע שם לא נזכר רק אמה והל"ל לא סגי באמה אמנם י"ל או יתר ר"ל ע"ד שכתב הרדב"ז והוא במג"א לקמן תרמ"ח סק"ג וה"נ צריך מרובע וכמ"ש הפרמ"ג וכשהוא ארוך וקטן לא מצטרף ואזי הוא יותר ע"כ ומ"מ צריך כנגד הפתח כיון שאין היתר מרובע וליכא ריבוע רק אמה על אמה וזה כונת הסמ"ע דשלא כנגד הפתח לא סגי באמה על אמה רק צריך להיות יותר באורך ורוחב וגם דברי הה"מ י"ל כן ומ"ש טפי מאמה בעי כונתו באורך ורוחב ולהמג"א הנ"ל כתב הרמב"ם או יותר לומר דבלוקח גם כה"ג לא קנה וכמ"ש בתחלת ההלכה ומזה הוכחה לרדב"ז דמוכח שכן הבין הה"מ וסמ"ע ובהלכות תענית ל"כ או יותר כיון דבע"כ משייר וצריך מרובע למה משייר באורך יותר ע"כ כתב אמה על אמה לבאר דצריך מרובע משא"כ בהלכות זכיה דמצייר לנוי אפשר דארוך יותר דכך הוא המדה של הציור עכצ"ל או יותר ואצ"ל אמה על אנה.

בטו"ז סק"א האריך בביאור דברי רמב"ם וטור ולע"ד מקור דברי רמב"ם מתוספתא פט"ו דסוטה ז"ל בפולמיס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד את בנו יונית וכו' ושלא לסוד את ביתו בסיד בביצת הסיד אם ערב בו תבן או חול מותר וכו' פולמס האחרון גזרו וכו' משחרב וכו' סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עכ"ל וביאור ביצת הסיד איתא בשבת ד"פ ע"ב בפי' רש"י דהוא סיד נגבל במים ועב ויש סיד חבוט הנימוח במיים הרבה ובערוך ערך ב"ץ פירש נמי דהוא סיד עשוי כביצה והוא חזק וס"ל לרמב"ם דהם שני גזרות גזרה אחד שלא לטוח ביתו בביצת הסיד במקום טיט כי הוא עב וחזק ובזה לא מהני שיור אמה וגזרה שניה שלא לסוד כל ביתו בסיד אף כשטח בטיט רק סד בסיד הנימוח במים והוא רק כצבע כדי ללבן הכתלים וצריך שיור אמה וע"כ בתקנה זאת לא תנו תוספתא ביצת סיד ואפשר דלא ניתקן כלל בפ"א דתקנה ראשונה היתה בפולמיס ראשון של טיטוס כשגזרו על עטרות כלות ולימוד חכמת יונית וכמבואר במשנה סוף סוטה ותקנה שניה דשיור אמה היה כשחרב הבית ואף דכתב הרמב"ם משחרב בהמ"ק תקנו וכו' הוא כדי לכלול שתי התקנות או משות דבסבת החורבן ניתקן כשהתחיל המלחמות לכן לא דק בזה דהא כתב שם בהט"ו אח"כ גזרו על עטרות חתנים וכן גזרו על עטרות כלות והרי מבואר במשנה בסוטה דמ"ט דעל עטרות חתנים גזרו בפולמוס של אספסיינום ובפולמוס טיטוס גזרו על עטרות כלות וזה היה קודם פולמוס האחרון שחרבו הבית וצ"ע בזה והטור ס"ל כשתקנו לשייר אמה הותר לסיד בביצת הסיד וא"צ לטוח בטיט וזהו שדייק דבתר הך ברייתא דלא יסיד ביתו בסיד מסיק סד ביתו בסיד ומשייר בו אמה אלמא ע"י שיור אמה מותר כל מיני סד היינו אפילו לטיח בביצת הסיד וא"ש לשון מסיק דכתב הטור אף דלאו פלוגתא הוא וגם לשון כל מיני סיד ולטו"ז לא נתיישב זה על נכון.

ולולא דמסתפינא ה"א להמליץ בעד העולם דלא נהגו לשייר אמה כיון דמבואר בתוספתא דהך סיד היינו ביצת הסיד ובגמרא הובא סיד סתם ה"נ בברייתא שניה מיירי בביצת סיד אבל כשטוח תחלה בטיט או בטרכסיד דהיינו סיד וחול אף דסד אח"כ בסיד מחוי במים אין בכך כלום אלא כיון דראשונים כולם לא ס"ל הכי חלילה להקל מחמת סמך זה.

בשע"ת כתב בכל דוכתא בלשון ש"ס נגד היינו נוכח עכ"ל אבל בהלק"ט שאלה רכ"ו כתב דאשכחן כנגד שר"ל בצדו כגון ההוא דפרק תפ"ה אל יתפלל תלמיד לא לפני רבו ולא לאחורו רבו ולא כנגד רבו ועיין בא"ח סימן צדי"ק.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה