ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקנד
מג"א סק"ח ומתרפא מיום אל יום מותר וכו' בהגהת לב"ש כתב שיש סכנה אם יתענה ובפרמ"ג כתב ואם יש סכנה אפילו ביוה"כ לא יתענה עיי"ש וודאי אינו ר"ל סכנת מות דזה אצ"ל ואינו ענין לכאן אלא די"ל אם יש סכנה שלא יתרפא מחסרון דעתו וקמ"ל דזה ג"כ חשוב סכנה ומהרי"ל דמתיר בט"ב אפילו אינו סכנה דלא כלב"ש ומ"מ מדברי שניהם למדנו דלרפאות חסר דעת חשוב פקוח נפש.
ס"ו בהג"ה ומיהו נוהגין להתענות עיין שו"ת בשמים ראש סימן צ"א ז"ל חיה כל ל' יום אינה מתענה בט"ב וכן הכריעו רמ"ה והרמב"ן ז"ל והם כדאי לסמוך עליהם אלא שבאשכנז שהן בעלי כח יותר מתענות אפילו בצום גדלי' וי"ז בתמוז ויו"ד בטבת ולא מיחו בהן חכמים אבל במדינות הללו הן חלושות ואין להחמיר חכם עכ"ל וא"כ כ"ש עכשיו שהדורות חלושים יותר ויותר ומשמע דיש למחות בהן מלהתענות דהא מפני שהיו בעלי כח לא מיחו בידם חכמים.