ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקלז
ס"א דבר האבד בשו"ת גא"י חא"ח סימן קל"ט מעות שיעבדו אצלו בחומה קודם יו"ט ונלקחו לעבודת השר ובחוה"מ רוצים לעבוד בעד המעות וא"ל יניחם לעבוד לא יהא להם במה לשלם והשיב דל"ח דבר האבד כמ"ש הש"ך בחו"מ סימן של"ג סקט"ו דאפשר שיהא לו עיי"ש ול"נ דשא"ה משום ספק דבר האבד אין לכוף הפועל דתורה אמרה עבדי ולא עבדים לעבדים אבל בחוה"מ ואבלות דהוי דרבנן ספק דבר האבד מותר כמ"ש מג"א ריש סימן זה ועוד אינו דומה חוב שביד ישראל לחוב שביד עכו"ם כמבואר ביו"ד סימן קמ"ח ס"א ובחו"מ סימן רנ"ג ס"כ בהג"ה אלא דאפילו בודאי אבד יש לאסור וכמ"ש בשע"ת סימן זה כיון דאין המלאכה בעצמה דבר האבד וכן משמע מהנוב"ת סימן ק"ג הובא בשע"ת לקמן תקמ"ג אלא נשאל באחד שנתן קודם החג לבע"מ גוים. דהברכ"י הניח זה בצ"ע דהא מותר ע"י פועל שאין לו מה יאכל אף דהמלאכה גופה אינו דבר האבד ולפ"ז צ"ע נמי במי שיש עליו בע"ח דוחק ואם לא ישלם לו בזמנו יעשה עליו הוצאות או לא יקוף לו עוד וגם לקול השמועה גם אחרים לא יקיפו לו אם מותר למכור סחורתו בחוה"מ דאם חשיב דבר האבד מותר לקונה ישראל לקנות ממנו אף דלהקונה אינו דבר האבד כדלקמן סימן קמ"ב ס"א דדבר האבד מותר לעשות ע"י פועל בשכר אף דלהפועל אינו דבר האבד וכ"כ בע"ת ליו"ד סימן שפ"ה דאם הוא דבר האבד לאחר רשאי האבל לעשות ודע דנוב"ת סימן ק"ג אינו ממש דעתו כדעת מהר"ם שהביא ברכ"י ושע"ת דנו"ב לא קשה עליו מן לקמן סימן תקמ"ב דע"י פועל שאין לו מה יאכל שרי כל מלאכה כיון דאין לו מה יאכל הוי לגביה דפועל צורך המועד הקילו אף דמלאכה עצמה אינו דבר האבד ואינו צורך המועד כלל משא"כ מהר"ם דס"ל דאפילו ע"י פועל שאין לו מה לאכול אסור מלאכה שאינה בעצמה דבר האבד ודאי קשה עליו מן סימן תקמ"ב וכמ"ש הברכ"י ותירוצו של שע"ת דחוק ובריטב"א במו"ק די"ג כתב דלפיכך התירו חכמים כל שהוא לצורך המועד וכל שהוא דבר האבד כדי שלא יהא דואג על אבדתו וימנע משמחת יו"ט וכן התירו שכר פעולה שאין לו מה יאכל עיי"ש ולפ"ז מותר בדבר האבד אף דאין המלאכה בעצמה דבר האבד וכ"ש סחורה דקיל ממלאכה וכמ"ש הריטב"א שם והב"ח בסימן תקמ"ב בהוכחה מדברי הש"ס שם.