אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקכה

סימן תקכד

ס"א הלואת יו"ט ניתנה ליתבע בדין ה"פ ס"ל דל"נ ליתבע ולכאורה י"ל קי"ל רק לפמ"ש מהר"י באסאן דכל ספק גזל הל"ל לחומרא דספק איסור דאורייתא הוא לא תגזול רק משום דא"א לתקן דכשיתן לחברו ג"כ עשה ספק איסור וא"כ הכא דאי תפס לא מפקינן לכ"ע רק הפלוגתא אי ב"ד מזדקקין כמבואר בגמרא אזי לומר קי"ל משום ספק איסור גזל וכ"מ בישע"ק אלא דכבר סתר התומים בת"כ דברי מהריב"א ע"ש בס"ק כ"ג ואף די"ל דגם התומים מודה כאן כיון דודאי חייב רק הספק אי יזדקקו הב"ד הוי גזל ודאי מ"מ נ"ל כיון דעכשיו אין לנו סמוכין ומן הדין אסור לנו לדון דין גזלות והלואות רק דשליחותייהו קעבדינן עיין בטור חו"מ ס"א וא"כ למ"ד לא ניתנה ליתבע ל"ל בזה שליחותייהו קעבדינן דלא עשו אותנו שליחין בזה וא"כ כשיש ספק הוי ספק איסור לב"ד אי רשאין להזדקק.

אמנם לפמ"ש התומים בקונטרס ת"כ ס"ק קכ"ד דדין הנזכר בש"ע ולא הובא במחבר ורמ"א דעת החולק א"ל קי"ל כהחולק וכ"כ החו"י דף רס"ג ע"ב הובא בנה"מ שם בכללי תפיסה כ"כ ה"נ א"ל קים לי אמנם שו"ת הספרדים עושים קי"ל הרבה נגד סתימת הש"ע ורמ"א וסמ"ע וש"ך וכאשר תמצא בזכור לאברהם חחו"מ הרבה וצע"ג כי הרי"ף ורשב"א וריטב"א ור"ן לא הכריעו והניחו הדבר בספק וריא"ז בש"ג פוסק דלא ניתנה ליתבע.

בישע"ק הקשה לרשב"א דס"ל דמהני תפיסת חפץ למשכון דא"כ מה פריך בגמרא משוחט את הפרה יחלקה בר"ה אם היה מעובר משמט והא נ"מ לתופס חפץ דא"ל נתבע יכול לתפוס ואי משמט ל"מ עיי"ש אישתמיט ליה דברי רשב"א בשבת דף קמ"ח דא"ל ניתנה ליתבע לא קרינן ביה לא יגוש ואינו משמט וצ"ע דבעה"ק שע"ב ס"ה כתב דאם תפס משכון אין מוציאין ממנו שהדבר ספק ואין נזקקין לא לזה ולא לזה ובח"ר בשבת לא משום ספק אתי עלה רק דדינא הכי ונ"מ דלעה"ק אם הלוה ראובן לשמעון ביו"ט ותפס ממנו משכון וביו"ט אחר הלוה שמעון לראובן נוציא מראובן ממ"נ עיין ש"ך חו"מ סימן רס"ח סק"ז.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה