ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תפט
ס"א במג"א סק"ב הביא משו"ת רשב"א סימן קכ"ו דצריך כ"א לספור בעצמו והמג"א יהיב טעמא דצריך ספירה לכאו"א כמבואר בפר"י והקשה דבשו"ת רשב"א בסימן נח"ת כתב אם היחיד דעתו שלא לצאת בספירת הש"ץ צריך לחזור ולברך אע"ג דקי"ל מצות אצ"כ כתבו חכמי הצרפתים דוקא מן הסתם אבל אינו רוצה לצאת בו לא עכ"ל הרי דיוצא בספירת הש"ץ ואסיק המג"א כיון דשומע כעונה אפשר חשוב כאלו ספר בעצמו עיי"ש ולפמ"ש לעיל סימן קמ"א דשומע כעונה משום שליחות דפה שליח כפה משלח א"כ כיון דבלקחתם לכם צריך לקיחה לכ"א ול"ה שליחו כמותו ה"נ וגם סתירת הרשב"א במ"ע ונלע"ד לפמ"ש הרמב"ם פ"א מברכות פ"ז דבכל הברכות אם בירך בלבו יצא בדיעבד א"כ ה"כ כיון דשמע הספירה מאחר הרהר בלבו והוי ספירה לעצמו רק אם כונתו לצאת בסיפור הש"ץ אינו יוצא כיון דאין דעתו לצאת ע"י הרהור שבלבו לכן הוצרך הרשב"א בסימן נח"ת לומר דאינו יוצא בספירת הש"ץ כיון דאין דעתו לצאת בו דאם ת"ל כסברת השואל דיוצא אף דאין דעתו משום דמצות אצ"כ היה יוצא בתורת הרהור בלבו וא"ש ג"כ מה דצ"ל לסברת חכמי הצרפתים דאפילו את"ל דגם כה"ג אצ"כ היינו כשעושה המצוה בעצמו אבל ע"י ש"צ וכי ה"א דיעשה שליחו בע"כ כמ"ש סימן נ"ג סק"כ א"ו משום דל"ת דיוצא בדיעבד ע"י הרהור וא"א עוד לספור בברכה ובסימן קכ"ז כתב דיספור בעצמו דלכתחלה צריך לדבר בפה ושליחות ליכא בזה.
ס"ד בהג"ה אסורים לאכול עד שיספור בברכ"י הביא שהמדקדקים בליל יוט"ב סופרין אחר הסדר וגמגם בה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור ולע"ד יש להוכיח ג"כ ממ"ש בתמים דעים ס"ס רמ"ה לתרץ קושית הרז"ה למה בסוכה בשמ"ע לא מברכין ובספה"ע בליל יוט"ב מברכין ותירץ שאחר שעשייתו קדש לא תעשנו חול אמרינן אבל אחר שעשייתו חול לא תעשנו קדש לא אמרינן שהרי הקדש לעולם בא אחרי חול עכ"ל ואם איתא דעושין הסדר קודם הרי אחר שעשהו קדש עושהו חול וצ"ע דהא כיון שסופרין אחר תפלת ערבית כמ"ש בריש הסימן ה"נ כבר עשינו אותו קדש ואפשר ס"ל לפי דת"ע רשות ל"ח תדיר רק מצוי ול"ש לומר בזה תדיר קודם וכמ"ש בשאגת אריה סימן כ"ח לענין ציצית ותפילין ועמג"א סק"ז ומשום הברכה יקדים ספ"ע והטוש"ע ס"ל כשאר תירוצי המפרשים ותפ"ע כיון דהשתא קבעוה חובה יש לו דין תדיר ועמ"ש לעיל סי' כ"ה ועיין מג"א לעיל ס"ס רס"ח ס"ק ט"ו ובשע"ת שם ובספר נהר שלום כתב לספור מיד אחר תפלת ערבית ויש קפידא גדולה בדבר אם מאחרה עד אחר הסדר על פי הקבלה וכיון שנודע תקפו בקבלה ודעתו כמ"ש בש"ע ס"א איליו תשמעון.
ס"ט בטו"ז סק"י דבליל שבין זיין של פסח ליום ח' של פסח אפילו בחול יש לספור קודם קידוש ובשו"ת גוא"י חא"ח סימן כ"ג חולק: