אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רפב

סימן רפא

מוציאין ס"ת בתוי"ט פ"ק דמגילה מ"ב הקשה למה קוראין בס"ת בשבת ניחוש שמא ילך אצל בקי ויעבירנה ד"א כמו במגילה ושופר ולולב ותירץ עפימ"ש הטור א"ח סימן קל"ט דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה פעמים ושלש בינו לבין עצמו וא"כ כל הקוראין בקיאין הן עיי"ש ובספר תו"ש כתב דדבריו תמוהים דאטו מגילה מי גרע מזה דודאי גם המגילה צריך לסדר בפ"ע קודם שיקרא בצבור ואפ"ה גזרו עכ"ל ואינו תימא דבשלמא מגילה ניתן לקרות גם ביחידות וא"צ להיות בקי רק הקורא לציבור וא"כ יש חשש מפני היחידים שילכו אצל בקי ללמוד ול"פ בתקנתם משא"כ קריאת התורה אינה רק בציבור וש"ץ צריך להיות בקי ורגיל ולא שכיח שילך בשבת אצל בקי ללמוד דאין פנאי בשבת ללמוד להיות בקי דממהרין לילך לביהכ"נ כדאיתא בפרק הקורא עומד דף כ"ג.

עוד כתב בתו"ש דמעיקרא לק"מ דלא רצו חכז"ל לעקור לגמרי מצוה שלימה בכל שבת עיי"ש הנה לכאורה בלא"ה י"ל קושיות התוי"ט דבשלמא מגילה ואינך לאו שבת גרים להו ויש חשש מחמת טרדא ישכח שהוא שבת ויעביר ד"א בר"ה אבל קריאת התורה בשבת דאי לאו ההיא יומא דשבת ל"צ לקרות וא"כ כשיתן אל לבו ללמוד סדר הקריאה שצריך היום לקרות מחמת שהיא שבת ממילא לא ישכח וכעין זה מבואר לעיל סימן ער"ה ס"ז דמותר לקרות ב"מ לאור הנר דכיון שמזכיר איסור שבת ואיך ישכח עיי"ש הרי דלא חיישינן שישכח שמותר לעשות זה בשבת רק חיישינן שישכח שהיום שבת וה"נ אלא דמ"מ שפיר הקשה התוי"ט דעדיין ביו"ט שחל להיות בשבת דהקריאה של יו"ט ולאו שבת גרים לה בזה יש חשש כמו בשופר ולולב ומגילה כשחל בשבת וא"כ ממילא נסתר נמי תירץ התוספת שבת דכיון דכל החשש רק ביו"ט שחל בשבת אינו נעקר כל תקנת הקריאה דיקראו בכל שבת כשלא יחול בו יו"ט וכן בכל יו"ט כשאינו חל בשבת יכול לקרות ולא נעקר מצות קריאה בצבור לגמרי ובהכי מדוקין דברי התוי"ט שכתב וז"ל וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת כדתנן בפרק בתרא וכ"פ הרב בסמוך בפרשת ויבא עמלק עכ"ל ומה לו לחזק קושיתו מדברי הרב כיון דמשנה מפורשת דקורין בשבת אלא דמכל שבתות השנה יש לתרץ כמ"ש אלא דקשה מיו"ט שחל בשבת וזה אינו מפורש להדיא במשנה וי"ל אה"נ דאסור ע"כ חיזק הקושיא מדברי הרב שכתב לקרות ויבא עמלק בשבת שחל בו פורים דלאו שבת קגרים והוי כמגילה ממש ומתחלה עלה במחשבה לפני לתרץ קושיות התוי"ט כיון דקריאה בתורה הוי רק בצבור ורבים מדכרי אהדדי וכן מצאתי אח"כ בתוספת חדשים אמנם גם זה ליתא דהחשש שילך ללמוד אצל בקי קודם שיתאספו ביחד וכה"ג כתב המג"א לעיל סימן ער"ה סק"ה ומה שהקשה בתו"ח על התוי"ט כבר נתיישב בדברי.

אמנם נלע"ד לתרץ קושית תוי"ט דשופר מגילה אין חיוב על כ"א שיהא לו משלו ולולב דצריך לכם יש חשש דיעבור שלו כדי לצאת אצל חכם אבל ס"ת מ"ע על כל איש מישראל להיות לו ס"ת עיין יו"ד סימן ע"ר דבימי הראשונים דלמדו מס"ת היה מחויב כל אחד להיות לו ס"ת א"כ כשילך ללמוד א"צ להעביר דשכיח אצל חכם ודאי.

ס"ג הכל עולין למנין זיי"ן אפילו אשה וקטן עמ"א סק"ו הביא סברות רבות בזה והמעיין בכתבי אריז"ל הובא במ"ח בשחרית דשבת פ"ט מ"ד ובמקדש מלך פרשת ויקהל דף ר"ו יראה דהשביעי דוקא יכול להיות אשה או קטן עפ"י הטעם דשם וזה כדעת רש"י שהביא הריב"ש וודאי קבלת האריז"ל תכריע.

ס"ג וקטן עמג"א ובשו"ת גוא"י חא"ח ס"ל חולק דגם למנין שלשה עולה אמנם בפרע"ח שער השבת עי"ט כתב דוקא השביעי יכול להיות קטן ונימוקו עמו.

ס"ה א"ל נמצא עיין אהעו"ז ולפ"ד ה"ה אם נמצא טעות בס"ת בשביעי יאמר אחר השביעי קדיש והשביעי יפטיר ועוד כיון דטעות ל"ש כ"כ אין לגזור משום הנכנסין.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה