אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רס

סימן רנט

ס"ב ערבתם בטור כתב ע"ח והנה בגמרא פריך עם חשכה אין ספק חשכה לא והדר תנו ס"ח מערב וכו' אמר רב כאן בע"ת כאן בע"ח פרש"י דע"ת חמיר דאסמיכוה אקרא וא"כ למה כתב הטור ערבתם ע"ח עיין טו"ז בסימן רס"א סק"ב והנה רש"י במשנה שם פירש ערבתם ע"ח וע"ת וזה י"ל דאם א"צ רק לערב ע"ח מותר לערב ביה"ש אבל יש לו לערב גם ע"ת כיון דאסור לערב ע"ת גם ע"ח אסור דחיישינן לזלותא וכמ"ש האחרונים לענין כשנזדמן לו ספק דרבנן יחד עם ספק תורה וממילא כשצריך לערב שניהם צריך לישאל קודם ביה"ש על שניהם דאם ישאל רק על ע"ת ובע"ח יסמוך שיערב ביה"ש הוי ג"כ זלותא דלע"ת דאסמוכוהו אקרא מחמיר ובע"ח מיקל ואף דרב אמר רק כאן בע"ת כאן בע"ח ולפ"ז הל"ל כאן בע"ת וע"ח וכאן בע"ח לבד זה ל"ק דעיקר בא לחלק דע"ת חמיר ורישא מיירי שצריך לערב ע"ת וסיפא בע"ח וממילא נמשך מזה כשצריך לשניהם ביחד דג"כ לחומרא משום ע"ת.

וי"ל דרב לשיטתו לא ס"ל סברא זאת דבביצה דף כ"ד ע"ב גבי גוי שהביא דגים לר"ג ואמר מותרין הן ואמר רב שם מותרין לקבל ולא באכילה וכבר עמדו האחרונים שם דמ"ש ספק מוכן לענין אכילה מטולטול ולענ"ד דהנה פרש"י בביצה ע"ב דלרבה דהכנה דאורייתא מוקצה אסור מן התורה מוהכינו את אשר יביאו ומבואר בא"ז שם דהיינו לענין אכילה לא לענין טילטול דוהכינו מיירי במאכל וכ"כ במג"א ריש סימן תקי"ג וזה פשוט וכן מבואר בפ"י בביצה ואפילו לתוספת דפליגי ארש"י מ"מ עכ"פ מוקצה חמיר לענין ספק בדאורייתא וכמ"ש במרדכי ר"פ א"צ ובמהרש"א בביצה דף ג' ע"ב בשם ת"י אמנם י"ל דהיינו משום דאסמיכוהו עכ"פ אקרא דוהכינו וכ"ז לענין אכילה אבל לענין טולטול כל עיקרו רק דרבנן ע"כ ספקו לקולא אמנם עדיין כיון דהספק נולד לענין אכילה ולענין טילטול הוי לנו למיחש משום זלותא וע"כ דרב לא ס"ל סברא זאת ואנן קי"ל בספק מוכן דגם בטילטול אסור י"ל שפיר משום סברא זאת וע"כ לרב גופא לא הוה מצי למימר כאן בע"ת וע"ח ואף דרש"י פירש שם בביצה דרב לא בא רק לפרש דברי ר"ג ולא משום דס"ל כותיה מ"מ לא רצה רב הכא להכניס עצמו לאוקמה מתניתין דלא כר"ג דוקא ובלא"ה האחרונים שם הקשו על רש"י דמשמע דרב ס"ל כר"ג מדמפרש דבריו עיי"ש בפ"י.

וכ"ז אינה מעלה ארוכה להטור וכן לפרש"י בגיטין דף וא"ו ע"ב דפירש ערבתם ע"ח לבד דהוא נגד הגמרא הנ"ל ונלע"ד דכבר תמהו על קושיות הגמרא דלמא בדיעבד כשלא עירב מותר לערב ביה"ש אבל לכתחלה לא יכניס עצמו לספק דרבנן וכמ"ש הטו"ז בסימן רס"א ובפ"י ואחרונים ולא מצאתי תירץ מרווח על זה עד שכמעט כראה מוכרח מכאן דמותר לעשות ספק דרבנן לכתחלה ועיין במג"א סימן תס"ז ובפרמ"ג שם סק"א ובסימן תפ"ט בטו"ז ובמשבצות שם ובטו"ז פ"ק דגיטין שם אמנם לפע"ד ראיה ברורה לאיסור דבפ"ק דביצה דף ד' מבואר דספק דרבנן כשיש לו מתירין למחר אסור דעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר ממילא ה"ה כשיכול לעשות בהיתר קודם שיבא לספק דרבנן וזה ברור ומוכרח אמנם לס"ד דש"ס שם ור"פ שם דס"ל דספק דרבנן מותר גם כשיש לו מתירין ולא אמרינן עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר כמו בביטול איסור לפי זה י"ל דספק דרבנן הוי היתר גמור דמתחלה לא גזרו כלל רק על הודאי אם כן י"ל כמי דמותר להכניס עצמו לכתחלה לעשות ספק דרבנן וכעין שאמרו בערובין דף ס"ז ע"ב בדרבנן עבדינן עובדא והדרא מותבינן תיובתא דאף כשיתברר דטעה לא עשה איסור דשוגג בדרבנן א"צ כפרה וכמ"ש הנתיבות בסימן רל"ד ובן משמע קצת מקדושין דף מ"ה ע"ב גבי קדשה אביה ונכנסה לחופה שלא מדעת אביה דס"ל לרב דמותרת לאכול בתרומה ולא חיישינן שמא יבא האב וימחה אף דגם לרב ספק הוי לענין ממון עיי"ש ובירושלמי שם מזה משמע נמי דס"ל לרב משום דאיסור דרבנן הוא לא חיישינן שיתברר איסורו דמ"מ הוי רק שוגג ולא עבדה איסור כלל דמתחלה לא אסרו רק על הודאי למי שיודע שודאי אסור אלא דבאמת גם בקדושין שם לא קי"ל כרב ובלאה"נ רב ע"כ ס"ל דספק דרבנן מותר בדשיל"מ דהא בר"פ א"צ דף כ"ד ע"ב בנכרי שהביא דגים אמר רב מותרין בטילטול ואסורין באכילה וכתבתי לעיל דספק מוכן לענין אכילה הוי ספק תורה דילפינן מוהכינו ורב נמי ס"ל בפ"ק דביצה דף ד' הכנה דרבה ואף לתוספת שם דהכנה דרבה היינו לענין הכנה מיו"ט לשבת דוקא מ"מ אסמוכוה אקרא דוהכינו לאסור מה שלא הוכן מע"ש ומעי"ט שלא לאכלו בשבת וביו"ט וכ"ז לענין אכילה אבל לענין טולטול ליכא אסמכתא מוהכינו דלא מיירי רק לענין אכילה וע"כ ס"ל לרב ספק מוכן מותר לטלטל ואסור באכילה וכמו דס"ל כאן דע"ת דאסמכוהו אקרא ספקו להחמיר והנה עדיין קשה דגם לטלטל יאסר ספק מוכן דהוה דשיל"מ דגם לענין טילטול ס"ל לרב אשי ספק דרבנן דשיל"מ אסור בריש ביצה דף ע"א וכן עמד הפ"י שם ומזה מוכרח דרב ס"ל גם בדשיל"מ ספק דרבנן מותר וע"כ לשיטתן י"ל שפיר דמותר לכתחלה להכניס עצמו לספק דרבנן דלא ס"ל לרב בספק דרבנן סברא דעד שתאכלנו באיסור דלא חשוב שום נדנוד איסור ונודע דרך הש"ס כמה פעמים דהתרצן הוא גופא המקשן כמ"ש התוספת בב"מ דף כ"א ר"פ א"מ בד"ה וכמה ע"כ מתרץ כאן בע"ת כאן בע"ח אבל אנן דקי"ל ספק דרבנן אסור כשיש לו מתירין למחר דעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר ה"נ כשיכול לעשות בהיתר מקודם שיבא לספק איסור מחויב לעשות בהיתר ודאי וע"כ גם לענין ע"ח צריך לכתחלה לעשות דוקא קודם ביה"ש וא"כ א"ש דברי רש"י בשבת וגיטין ודברי הטור בס"ד.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה