אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רנה

סימן רנד

במג"א סקט"ז ופשוט דבכירה גו"ק הכל שרי הנה דעת רבינו יונה ברא"ש ר"פ כירה אינו כן דמפרש למשנה דאין צולין בשר בצל וביצה עד שיצולו מבע"י להרי"ף ואליבא דרבנן מיירי בגו"ק עיי"ש אלא לפי מה שכתבו המחבר והרמ"א בהך דאין צולין דלהרמב"ם מיירי ע"ג גחלים ממש ולפיכך מותר אחר שנצלה כמאב"ד שלא יחתה להפסידו לחרכו ולהטור גם אצל אש מותר גם לרי"ף דאוסר בבישול אחר ואב"ד מ"מ בצלי מודה דשרי דבצלי א"צ לחתות כל כך וכמ"ש בטו"ז סק"א א"כ לא ס"ל סברת הר"ר יונה אליבא דרי"ף כלל ולדדהו ודאי פשוט דבגו"ק שרי וכמ"ש המג"א דהא הם לא נחתו לתירץ הר"י כלל ודו"ק:

בהג"ה ס"ה אופה למוצאי שבת מותר ובמג"א סימן רנ"ז סק"ב הקשה דבסימן תר"ט כתב הרמ"א דאסור להטמין לצורך מוצאי יוה"כ ולמה התיר כאן בפת ונלע"ד דהא שם מבואר הטעם בטור ובמג"א דהוי כמכין מיוה"כ לחול במה שנגמר ונתבשל ביוה"כ ולכאורה צ"ע דהא יסוד עירוב תבשילין הוא להתיר לבשל ולאפות מיו"ט לשבת מחמת שהתחיל מעיו"ט ונמצא שלא התחיל מלאכה ביו"ט אלא גמר אותה כמ"ש בהג"ה ריש סימן תקכ"ז וא"כ כ"ש כשהנורין בעיו"כ שהתחיל בחול ונגמר ממילא בלא מעשה כלל ביוה"כ דה"ל להתיר וצ"ל דשאני ביו"ט די"ל הואיל ומקלעי אורחים חזי לו גם ביו"ט ע"כ מהני עירוב ובאופן דל"ל הואיל גם עירוב תבשילין לא מהני וכמ"ש המג"א ריש סימן תקכ"ז וא"כ היכא דל"ל הואיל לא מהני הך סברא דהתחיל מעיו"ט וגמר ביו"ט וע"כ ביוה"כ דאסור לכ"ע דל"ל הואיל גם גמר מלאכה אסור להכין לחול וא"כ א"ש הכא בשבת דחזי לאורחים דנהי דהוא אסור לרדות כיון דיש לו מזון ג' סעודות וכמ"ש המג"א מ"מ אי מקלעי אחריני דאין להם מותר לומר להם בואי ורדו לכם כמ"ש המחבר באם הדביק באיסור בשוגג וכ"ש הכא דהדביק בהיתר גמור למוצאי שבת וא"כ חזי בשבת לאחריני וי"ל הואיל ממילא מותר להכין למוצאי שבת כיון דהתחיל מע"ש בחול רק נגמר ההכנה בשבת ממילא.

במג"א סק"כ בתנורים שלנו אסור לאפות למ"ש כי היכי דאסרינן בכל התבשילין ולא מחלקים בין רוצים לשבת או למ"ש דגזרינן שמא ימלך לאוכלה בשבת ויחתה ה"ה בפת עכ"ל לע"ד אין ראייתו מוכרחת מתבשיל לפת דמבואר בירושלמי ספ"ק דפת להכי סגי' בקרימת פנים מבע"י אף לרבנן דבתבשיל אסור לשהות כשנתבשל כמאב"ד משום דנשים זריזות בפת יותר דפת חמה אינה יפה לאכול וקשה לגוף ונרמז במג"א גופא לעיל סקי"ז בשם הב"ח וא"כ נהי דמ"מ גם בפת אסרו ליתן בתנור סמוך לחשכה אם אין פנאי שיקרום מבע"י כיון דהוא רוצה לאכול בלילה פת חמה גזרו עליו שמא יחתה אבל באמת דעתו רק למ"ש י"ל דלא גזרינן שימלך כיון דפת חמה קשה ולא שכיח כמו תבשיל וצ"ע אלא די"ל כיון דבר"פ כירה אמר רבא לשהות תנינא אין נותנין את הפת וכו' הא קרמו פניה שרי ש"מ דלא ס"ל סברת הירושלמי דפת שאני והב"ח דהביא ראיה מהירושלמי י"ל מחמת דקאי על דברי הרמב"ם דפוסק דאסור לשהות אף לאחר שנתבשל כמאב"ד ומ"מ פוסק בפת דקרמו פניה שרי ושפיר י"ל כסברת ירושלמי לחלק דהנך אמוראי דס"ל לשהות אסור מחלקי כן וע"כ הרמ"א דמסיק לעיל סימן רנ"ג דלשהות שרי וראייתם מהך דרבא כמבואר בראשונים הרי דלא קי"ל כהירושלמי לחלק בזה ושפיר דימה המג"א פת לתבשיל אלא דלפ"ז ה"ל להמג"א בסקי"ז להחמיר מה"ט דלא כהב"ח ועכצ"ל דנהי דבסימן רנ"ג נהגו להקל י"ל משום דהוי פלוגתא באיסור דרבנן א"כ בפת דנ"מ להיפך י"ל ג"כ לקולא אולי הלכה כמאן דמחלקי בין פת לתבשיל וא"כ ה"נ אין ראיות המג"א מוכרחת ודו"ק.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה