ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קפא הלכות מים אחרונים
ס"א במג"א כתב הא"ח מ"ר מצוה מ"א, חובה למנ"מ לבטולי הא מקמי הא שאם אכל וי"ל ונ"א והוא צריך לאכול סעודה אחרת ביום כגון ג"ס בשבת ולא יהיה לו מים וכו' משמע מדברים דאם רוצה לאכול וי"ל רק מים ליטול פ"א נוטל ראשונים ולא אחרונים וצ"ע מה חומרא דאחרונים וכתב המחצית השקל דמשמע הכי חדא מדנתן טעם שכבר נתחייב וא"כ ה"נ חל עכשיו עליו חיוב מ"ר וזה אינו מוכרח דמ"א חובה י"ל דנתחייב כבר משא"כ ראשונים רק מצוה והולכי מדבר פטורין י"ל נדחה מפני מ"א ועיקר הוכחת המג"א כמ"ש עוד המחצית השקל דאל"כ ה"מ הא"ח לומר נ"מ כפשוטו דרוצה לאכול וא"ל מים כ"א ליטול פ"א יבוטל ראשונים מפני אחרונים ויאכל בלא נטילה ראשונה וכן הבין בישע"ק ועיין בברכ"י דכתב הא"ח דמוכח מהכלבו שהם דברי הא"ח אפכא עוד הקשה בישע"ק דאף אם שניהם שוים פשיטא דיקיים כעת מצוה הבא לידו ולעד"נ דבשלמא כשיטול מ"א נפסלו לראשונים כיון דמדיח בהו זוהמת ידיו ונעשו כשופכין וכנעשה בהן מלאכה ולעיל סימן ק"ס בב"י הביא הא"ח דמים שהגבל מדיח בהן ידיו כשרים לנט"י והרשב"א פוסל וכתב הב"י דמאן דמכשיר מפני דסתם ידים העוסקים בעיסה אין בהם לכלוך הלכך לא נעשו כשופכין ע"י הדחה זו וא"כ מ"א דמנקין זוהמת הידים לכ"ע פסולין לראשונים ועיין בש"ע של התניא שם ס"ה וס"ו מוכח ג"כ הכי ובראשונים יכול תו ליטלם לאחרונים דכל הפסולים לראשונים כשרים לאחרונים כיון דאינם רק לנקות הזוהמא וממלח סדומית וכמ"ש המג"א לקמן סק"ז ולומר דנ"מ כשאין לו רק כלי אחד ונוטל ע"ג קרקע לא ניחא לא"ח חדא דלמ"ד דאין נוטלין מ"א על קינסא רק בכלי ע"כ מ"ל שני כלים ועוד דא"א שלא ימצא כלי אחר דמסתמא לא מיירי בגברא ערטילאי כמ"ש תוספת בפע"פ דף ק"ה ע"ב בד"ה וש"מ כוס ש"ב וע"כ אם היו שוין ודאי היה נדחה אחרונים של סעודה ראשונה מפני ראשונים ואחרונים של סעודה שניה וכמבואר בח"צ סימן ק"ו דמעבירין על המצות שנתחייב בה עתה כדי לעשות למחר מצוה גדולה מזו ה"כ נדחה חדא מפני תרתי אף דכבר נתחייב אף דבפע"פ ק"ה ע"ב איתא בהא דאם א"ל אלא כוס אחד אומר עליו קידוש היום ולא לישבקה עד למחר וליעבד בה תרתי משום דחביבה מצוה בשעתה עיי"ש שאני התם דשעת הקידוש מיד וכשימתין עד למחר תו אינה בשעתה רק כתשלומין משא"כ בנ"ד מים אחרונים של סעודה האחרת ג"כ יהא בשעתה וכן צ"ל לדברי הח"צ וע"כ רק משום דמ"א חובה שכבר נתחייב ומים ראשונים מצוה כמבואר בא"ח הובא בברכ"י אם ירצה לא יאכל לפיכך אינם חובה אבל וח"א מכיון שאכל נתחייב עיי"ש ועוד אף דסעודת שבת ג"כ ל"ל אם ירצה לא יאכל מ"מ הוי רק מצוה אבל אחרונים חובה מפני סכנת מלח סדומית לכן יבטל סעודה האחרת אף דיקיים תלת ראשונים וסעודת שבת ואחרונים וא"ש ומ"מ אם נטל אחרונים פ"א אין ליטול שנית לאחרונים דחוזר הזוהמא ע"י כמו דאין ליטול בכלי מה"ט כמ"ש ביש"ש הובא במג"א סק"א.