ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קסז
ס"א מג"א סק"ז לכאורה משמע דחיוב הוא לאכול כזית וכ"מ ר"ס תע"ה דצריך לדחוק ולאכול ב' זתים כאחד ולא ראיתי נוהגין כן עכ"ל ונלע"ד דכשאוכל פחות מכזית אחשביה לאכילה ככזית דאל"כ מי עכבו מלאכול כזית וכה"ג כתב המג"א סימן ר"י סק"ו משא"כ בסימן תע"ה י"ל אותו פחות מכזית של המוציא לא חשוב אכילה ומה דלא אכל יותר היינו משום דאכל ג"כ ממצה שבירך עליה על אכילת מצה והך דהכא נמי ל"ש לומר אחשביה דמה שאינם אוכלים יותר הוא מחמת דהבוצע לא נתן להם יותר ובמשבצות הביא מרש"י פ"ק דחולין ד"ז ע"ב בד"ה בצע ברכת המוציא שלא רצה לאכול כזית משל אחרים עכ"ל והרי ירושלמי בסוכה פרק הישן ה"ו דעל פחות מכביצה צ"ל המוציא ולפמ"ש א"ש דרפב"י דלא רצה לאכול כזית משל אחרים ע"כ נמנע שלא יצא מגדרו ממילא ל"ה אפשר לבצוע אפחות מכזית ומ"מ מהגמרא אינו מוכרח די"ל דלא בצע דמשום בוצע וברך החמיר יותר דשמא אינו נותן בלב שלם כדאמר שם דיש רוצה וא"ל ויש אינו רוצה וי"ל ועיין תוספת ב"ק דס"ז בד"ה אמר עולא ולקמן סימן תרמ"ט ס"א ודאמר על פרוסה י"ל כי מצוה לבצוע ארפתא דעירובא כדאיתא בכיצד מברכין דל"ט ע"ב ומסתמא אינו מקפיד דמקפיד על עירובו אינו עירוב כדאיתא בעירובין דמ"ט ע"א וכשעירב לא היה לו להתבייש מפניו רק אין מערבין על הפרוסה כדלקמן סימן שס"ו ס"ו ע"כ רק בפרוסה לא נזדמן מעולם שיבצע על שאינו שלו.