ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קנא
סי"א בישובין ל"מ בהו תנאי בספר החיים הקשה דא"כ גם בחורבנן ל"מ תנאי כסוכה דלקמן תרל"ח כיון דבע"כ בודל מהם כל ביה"ש לכן ל"מ תנאי גם לכשנפלה עיי"ש ולע"ד שאני סוכה דהיא גופה מצוה משא"כ ביהכנ"ס וביהמ"ד אינן רק תשמישן ללמוד ולהתפלל תוכן וחילוק כזה מבואר לענין תנאי בספר א"ז סימן תקע"א הבאתיו לעיל סימן מ"ב ע"ש והא דל"מ תנאי בישובן משום קלות ראש כמ"ש מג"א ס"ק י"ד ועמג"א סימן תרל"ח סק"ג ואשל אברהם שם.
ולפמ"ש הטו"ז לעיל סימן כ"א סק"א דגם בחול המועד שייך טעם מוקצה משום צירוף יו"ט א"ש נמי דבסוכה כיון דע"כ בודל ביה"ש יש טעם מוקצה גם לחוה"מ.
שם ל"מ תנאי זה דעת תוספת שהכריחו כן במגלה דף כ"ח ע"ב מהא דרבינא ור"א לא היו רוצים ליכנוס בהן מפני גשמים אלא משום דשמעתתא בעי צילותא והא"ז חולק דגם בישובן מהני תנאי ורבינא ור"א מחמרי אנפשייהו ולע"ד י"ל עפימ"ש הטו"ז לעיל סימן כ"א סק"א דל"ש בזיון מצוה כשמשתמש בעת שאינו רוצה שיהיה עליו שם מצוה ולפ"ז י"ל דאכילה ושתיה בביהכנ"ס מהני תנאי דאותה שעה אינו משתמש בה מצוה אבל הם דעסקו בלימוד וכשנכנסו ללמוד הרי היה השראת קדושה מצדם לכן נאסר להם לכוין ליהנות ולהנצל בה מגשמים ובא"ז הלכות ביהכנ"ס סימן שפ"ח כתב דמותר לאכול ולשתות האידנא בבתי כנסיות ובהמ"ד שלנו דע"ת הן עשויין וזכורני כשהייתי באשפירא בבית מורי רבינו שמחה שאכלנו בבהמ"ד ואמר לנו שראה רבינו יהודא משפירא שאכל בבהמ"ד מיהו כמדומה לי שבשבת היה שהוא סעודת מצוה ואין משם ראיה לסעודת חול מיהו כך הוא שבזה"ז מותר לאכול ולשתות בבתי כנסיות ובהמ"ד שלנו ואפילו ב"א שאינם ת"ח עכ"ל וזה דלא כהמג"א בס"ק י"ב ולפמ"ש אין ראיה ג"כ להחמיר על עצמו.
סי"ב קבוע של גנאי ולע"ד אף ארעי של גנאי אסור וראיה מנדה דף י"ג ר"י ושמואל הוי קיימי אאיגרא דבי כנישתא וכו' אחוז באמתך והשתן לחוץ פרש"י שלא יפלו מים על הגג עוד שם ביעתותא דשכינתא.