אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן מב

סימן מ

ס"א מש"י לש"ר מותר לשנות באור זרוע סימן תקע"א כתב דוקא ע"י הדחק שאין לו ש"ר עוד כתב שם בשם רבינו שמחה דאסור להוציא מבית כשר הפרשיות ליתנם בבית אחר דאפילו למ"ד מתירין מבגד לבגד ה"מ תשמישי מצוה אבל תשמישי קדושה לא ועיי"ש דמשמע דגם בחדתי או בהתנה דינא הכי וא"ל דתוס' חולקים עליו מדלא תרצו מה שהקשו למ"ד מתירין מבגד לבגד ממה דאסור ליטול המזוזה כמבואר בשבת דף כ"ב ולימא דמזוזה קדושה וציצית מצוה דמה אכפת דמזוזה קדושה דאינה מבטלה מקדושתה כיון דקובעה בבית אחר רק מבטל הבית דאין בו קדושה אבל בתפילין גם הבתים קדושה יש בהן ומ"מ אפשר אם רוצה ליתן הפרשיות בבתים יפים יותר או כשרים יותר מותר ועיין לעיל סימן ט"ו במג"א סק"ב:

מג"א סק"ב מש"י היינו שיעשה לו ד' בתים כתב הפרמ"ג פירש שיקח הפרשיות ש"י ויתנם בד' בתים ולפ"ז גם רישא מש"ר אין עושין ש"י מיירי בפרשיות וזה דלא כשאגת אריה סימן מ"ז דש"ר קדושתו חמורה רק הבתים משום השין אבל הפרשיות שוין ולפ"ז אפשר דפרשיות ש"ר מותר לעשותן ש"י דאין זה הורדה אלא הקפידא על עור הבתים עיי"ש אמנם דברי הפרמ"ג אינו מוכרח די"ל שעשה להבית ש"י ד' בתים ואי דצריך להיות חריצין ניכר מ"מ יכול לחתכו לד' ולדבק דפנות לכל בית אמנם לפוסקים דצ"ל מעור אחד כדלעיל סימן ל"ב סל"ט עכצ"ל דבפרשיות מיירי וכן לפמ"ש הנוב"ת סימן קע"ד ג"כ בפרשות מיירי ומ"מ לכאורה יפה טען הש"א ונראה דמצד עצמן הפרשיות קדושתן שוה אבל כשהונחו בבתים ש"ר דקדושתן חמורה הרי הוזמנו הפרשות לקדושה חמורה:

ס"ב אם התנה עליהן מתחלה אפילו לבשן אדם יכול לשנותם מש"ר לש"י בב"י הביא כן מן רי"ו וא"ח ולא ראה חולק לכן סתם כאן אמנם באור זרוע שם הביא בשם מורו הר"ר שמחה דלא מהני תנאי דמעיקרא אם לבשן אח"כ מדאמר בפ"ק דיומא די"ב ע"ב ילבש להביא בגדי כה"ג שכשרין לכהן הדיוט א"ר שתי תשובות בדבר וכ' ועוד בגדים שנשתמש בהן קדושה חמורה ישתמש בהן קדושה קלה ואי מהני תנאי אין לך תנאי גדול מזה כיון דדינו להכי מעיקרא להכי אתקון אחר עבודתו של כה"ג ישתמש בהן כהן הדיוט אע"כ דל"מ תנאי רק בתשמישי קדושה דאין בהם רק כמו קדושת דמים עיי"ש ואפשר לתרץ דברי רי"ו וא"ח דמבואר בביצה דף למ"ד ע"ב גבי סוכה ונויה דתנאי ל"מ רק באומר איני בודל כל ביה"ש דלא חלה קדושה עלייהו אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו ל"מ תנאי ולפ"ז י"ל בתפילין ג"כ דהתנאי כ"ז שירצה יעשה מש"ר ש"י הוי כאינו בודל מהם לעולם דגם כשמונחין בראשו יכול ליטלן ולהניח תפילין אחרים אמנם בבגדי כה"ג ששימש בהן לפני ולפנים דאסור לעמוד שם אפילו רגע זולתן דבפ' אחרי נאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש וכ' כתנת בד קדש ילבש א"כ כ"ז שעומד שם אסור לפשטן ועוד דעל ביאה ריקנית חייב מיתה ואם יצא קודם שיעבוד הוי ביאה ריקנית ועוד דאסור להניח העבודה ולצאת ועוד דאין לכנוס שם רק ד"פ בד' עבודת ואם נכנס חמישית חייב מיתה כמבואר ברמב"ם בפ"ב מהלכות ביאת מקדש וא"כ ע"כ מתעכב עד שיגמר העבודה וע"כ חלה קדושה חמורה עליהן ול"מ תנאי ומ"מ לדינא צ"ע כיון דמוכח מיומא שם דמן התורה אסור להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה ור"ש ס"ל דל"מ תנאי כשלבשם והב"י לא ראה ספר א"ז ועיין חו"מ סימן כ"ה ס"ב בסוף הג"ה ועוד מדלא הזכירו רמב"ם וטור דתנאי מועיל בישנים ש"מ דס"ל הא דאמר בגמרא בדאתנו קאי דוקא אחדתי למ"ד הזמנה מלתא ולא נ"מ לדידן ועוד לפי מה שהוכיח עבודת הגרשוני סימן ס"ה דלהוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה דרכו שוה להוריד לחול עיי"ש והא דעת תוס' ור"ן הובא במג"א לקמן סימן תרל"ח דאיסור תורה ל"מ תנאי כ"ז שהיא בקדושתה ונשתמש בה עיי"ש ה"נ להוריד לקדושה קלה כ"ז שראויה לקדושה חמורה ועיין בסמוך:

ס"ג וקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול דהזמנה כה"ג לגוף הקדושה מלתא הוא ע"כ משמע אבל מזוזה מותר לכתוב עליו וכ"ד כב"י ולבוש לעיל סימן ל"ב עיי"ש במג"א סק"י ובעבודת הגרשוני סימן ס"ה השיג ע"ז מהא דאיתא במנחות דל"ד ע"ב דאם יש לו שתים ש"ר וא"ל ש"י טולה עור על אחד ופריך והא שלח ר"ח משמיה דר"י דש"י עושה אותה ש"ר וש"ר אין עושין ש"י שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ומשני כאן בחדתי ולמ"ד הזמנה מלתא בדאתנו הרי דלמ"ד וזמנה מלתא גם לקדושה קלה אסור להוריד ה"נ לדידן בגוף הקדושה דהזמנה מלתא ועמ"ש לעיל סימן ל"ה ועתה נראה לפמ"ש הנוב"ת חיו"ד סימן קע"ד דמה דאמר לפי שאין מורידין לקדושה קלה ע"כ מיירי רק לענין הפרשיות דלענין הבתים הוי כמורידן לחול כיון דשי"ן ש"ר לא שייכה בש"י כלל עי"ש וא"כ הך דטולה עור הוי הורדה לחול מחמת השי"ן ושפיר אמר למ"ד הזמנה מלתא בדאתני ומה דלא פריך בלאו הך דר"ח משום די"ל דאין תוספת קדושה מחמת השי"ן אלא מדר"ח אמר דמחמת השי"ן הוי קדושה חמורה ממילא למ"ד הזמנה מלתא אסור לטלות על ש"ר דמוריד קדושתו לגמרי דגם קדושה קלה לא נעשה מהשי"ן ולפ"ז מוכח דתנאי מהני להוריד לגמרי מקדושתו והצ"צ בסימן פ"א ומשבצות בסימן זה נתקשו דזה מנ"ל עיי"ש ומה דפריך ולמ"ד הזמנה מלתא הא בגוף הקדושה מודה רבא דאין להורידו לחול צ"ל כמ"ש במחה"ש דמאן דס"ל עגלה ערופה לא נאסרה מחיים ס"ל דגם בגוף הקדושה הזמנה ל"מ רק אנן לא קי"ל כן עיי"ש ובזה מדויק הא דבברכות דכ"ג ע"ב סתמא דגמרא אמר ולאביי דאמר הזמנה מלתא ובמנחות סתמא דגמרא אמר ולמ"ד הזמנה מלתא אלא דבברכות לענין סודר של תפילין רק לאביי הזמנה מלתא ובמנחות בגוף הקדושה גם לרבא הזמנה מלתא דס"ל בע"ע מחיים נאסרה ובמגילה דכ"ו דרבא בעל המימרא אמר ולמ"ד הזמנה מלתא דממילא משמע דהוא לא ס"ל כן ומזה ראיה דבגוף הקדושה גם רבא מודה.

במשבצות ס"ס זה כתב גם דאין ראוי עתה לקדושה חמורה אפ"ה אין מורידין לקדושה קלה וראיה מס"ת שבלה אין עושין מזוזה עי"ש וטו"ז סימן קנ"ד סק"ז מתיר כה"ג וצ"ל דס"ת שבלה מ"מ הפרשיות דרוצה לעשותן מזוזה ראוין להצטרף ליריעות אחרות לס"ת וכן תפילין שבלו יכול לצרף פרשיות הללו לפ' קדש והיה כ"י שנכתבו בפניהן לתפילין אחרים דמותר כמ"ש העבוה"ג סימן סמ"ך וומ"מ ממ"ש רמ"א ביו"ד סימן ר"צ אבל מותר לתקן וכו' מוכח כהמשבצות ודו"ק.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה