אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן לד

סימן לג

ס"א ולר"ת בבית ג' והא"ש במ"ג הקשה ממנחות דל"ב ס"ת ותפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין הא מורידין עושין דע"כ מתש"י פריך דמס"ת ותש"ר בלא"ה א"א דבס"ת מרוחקין הפרשיות ובש"ר הם בד' קלפים ומזוזה פסול משתי עורות תפירות כדאיתא ברמב"ם פ"ה ממזוזה ובטור ש"ע יו"ד סימן רפ"ח וע"כ בתש"י שכתובים בקלף אחד ולר"ת והא"ש קודם ובמזוזה פסול כן דהוי שלא כסדרן כמבואר שם ביו"ד ולומר דמיירי להשלים בגליון פ' אחת כדמשני הא עדיין לא ס"ד תירץ זה ותירץ בדוחק ולא נ"ל כלל והוא קו"ע אמנם לא על ר"ת לבד התלונה דגם לרש"י קשה דפירש שם בד"ה הכא דס"ד מס"ת עושין מזוזה אי מורידין והרי בס"ת מרוחקין ואת"ל לרש"י עושין מזוזה משתי עורות דהך דמנחות דל"ג כתבה על שני דפין פסולה לא פירש כתוספת ורמב"ם דהיינו בשתי חתיכות עדיין תקשו דבירושלמי מבואר בשתי עורות פסולה ועל כן גם כשתפרן מדאמר דספרים נכתבין בשתי עורות אלא לרש"י י"ל דהיינו שתי עורות בפ' אחת כמ"ש הק"ע וא"כ גם לר"ת י"ל כן ויותר קשה לרמב"ם ותוספת מדקאמר ס"ת שבלה אין עושין ממנה מזוזה לפי שאין מורידין משמע הא מורידין עושין ואיך אפשר מס"ת דמרוחקין וצ"ל לרמב"ם דנקט טעם דאין מורידין משום תפילין לחוד ומתורץ בזה קושיות הבאר היטב לעיל סימן ל"ב ס"ק נ"ב עיי"ש אמנם זה דוחק גדול דא"כ למה נקט ס"ת וכמ"ש הבאה"ט שם לכן נראה העיקר כמ"ש לעיל סימן ל"ב דהפסול תפירה בשתי עורות היא משום זה אלי ואנוהו דאינו נוי להיות תפורה בשתי פרשיות קטנות דגם בס"ת צ"ל כל יריעה מג' דפין וע"כ בתפילין למ"ד דצריך לדבק בש"י אין קפידא כיון דמחופין כמו דמפליגינן בין תפילין למזוזה בשרטוט וא"כ הך ברייתא דס"ל גם מזוזה א"צ שרטוט כדמוקי לה התם וס"ל דשאני מס"ת דמזוזה ג"כ מכוסה ולא אכפת במה דנבדקת פעמים בשבוע ה"נ דינו כתפילין לתפירה בשתי עורות וגם לפמ"ש שם דאם נכתב על שתי עורות והדר חברן הוי שלכ"ס ג"כ א"ש דה"נ גם לר"ת נכתב כסדר הכתוב בתורה וי"ל בתש"י דנכתב בחתיכה אחת וכשרוצה לעשות וחוזה חותכן ותופרן כסדרן למזוזה וכיון שכבר נכתב בקלף אחד כשר לתפור אח"כ כאשר ביארתי לעיל בס"ד ואפילו את"ל אם כתב בקלף אחד שמע משמאל ואח"כ והא"ש בצידו מימין כמו שצ"ל לר"ת זה שלכ"ס למזוזה דצ"ל והא"ש אחר שמע מ"מ משכחת דכתב שמע מימין ואח"כ משמאלו והא"ש או באותו דף למטה וחתך לשנים דכשר גם בש"י בד' קלפים כדלעיל סימן ל"ב סמ"ז ויכול אח"כ לתפרן למזוזה כיון דתחלה נכתב בקלף אחד וכסדר הראוי למזוזה.

אמנם בלא"ה מה שהחליטו במ"ג דמתש"ר א"א לעשות מזוזה אינו נכון דהא מבואר לעיל סימן ל"ב סמ"ז דגם בש"ר אם כתב הד"פ בקלף אחד כשר ועיי"ש בב"י ומג"א ס"ק ס"ב דפוסקים חולקים על רש"י ול"צ לזקוף הפרשיות וכן דעת ר"ת בפרק הקומץ דל"ג בתוספת ד"ה הא אם כן יכול לכתוב על קלף אחד שמע והדר והיה ולקפלם באופן שיניח שמע בבית החיצון משמאל הקורא ואפילו לרש"י דפירש שם דצריך לחתוך העור משום דמצריך זקופים ולא משכחת בלא חתך היינו שם דמבואר דלא הניח ריוח בין הפרשיות אבל כאן משכחת כשהניח ריוח דכתב שמע ותחתיו והא"ש בקלף אחד והניח ריוח ביניהם כמדת המחילה שבין בית לבית וכפלם לשלשה כזה N ונתן שמע זקוף בבית החיצון וקלף החלק עם והא"ש זקף בבית השני ובכה"ג יכול לעשות ממנו מזוזה ולא מצאתי שיפסל אם הניח ריוח כזה בין פרשה לפרשה אפילו אם צ"ל סתומה ועיין ב"ח יו"ד סימן ער"ה דאם הניח ריוח במקום שא"צ כשר להטור וגם להפוסלים שם היינו באמצע פרשה אבל בין פ' לפרשה דצריך ריוח י"ל גם כשהניח הרבה ריוח כשר.

מג"א סק"ג דהתם כתב פרשה אחרת ע"כ בירושלמי פרק הנחנקין איתא עשאן חמש טוטפות של ארבע פרשיות ועמ"ש לעיל סימן ל"ב סל"ט.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה