אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן כ

סימן יט

ס"א מג"א סק"א אפילו הוא תגר משאר סחורות נאמן וכו' דהוה זיוף אפילו לעכו"ם עיי"ש כונתו כיון דל"ח זיוף בזה רק לישראל אינו חושש כ"כ דיקנו ממנו עכו"ם ובמגן גבורים הקשו דהא מציצית שו"ם יותר למכור לישראל ויפסיד בזיופו לכן תעלו דתבר כאמן גם בציצית לבד עיי"ש ולע"ד המג"א סמך אמה שהקדים דמיירי בתגר בשאר סחורות דשוה לעכו"ם כלישראל (אינו חושש דלא יאמינוהו ישראל אטלית מצוייצת דאינו תגר בזה רק באקראי בא לידו ובתבר בציצית לבד י"ל דמודה המג"א דמהימן כיון דרגיל ועיקר תגרותו נמי בציצית.

חנ"ה ואומר שלקחו מישראל נאמן במ"ג דחי זה דבנ"י ליתא כלל דצ"ל דלקחו מישראל ע"ש ובאמת משמעות דברי נ"י דאצ"ל כלום דז"ל מן התגר הקבוע ומוחזק ליקח מישראל ולמכור דחזקה לא מרע נפשיה להפסיד סחורתו ולוקח מן המומחה עכ"ל משמע דמשום דמוחזק ליקח מישראל הוא אמנם הב"י כתב עליו ולאו למימרא דבתגר שעסקו הוא ליקח טליתות מצוייצת מישראל ולחזור ולמוכרן מסקינן דבתגר דשאר סחורות דלאו טליתות מצוייצת נמי מהימן שהוא מוחזק שאינו משקר שאם ימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינהו וכן משמע מדברי רש"י עכ"ל דלפי דברי הב"י תלוי ההיתר במה שאינו משקר וא"כ דוקא שאומר שלקחו מישראל וע"כ המחבר השמיט דברי כ"י דמוחזק ליקח מישראל וכתב סתם תגר עכו"ם שפיר כתב הג"ה ואומר שלקחן מישראל ופרישה משמע כמ"ש דמוחזק ליקח מישראל אצ"ל כלום ואינו מוחזק צ"ל וסמכינן דמוחזק שלא ישקר שיבורו ומה דלא הביאו המחבר והג"ה אם מוחזק ליקח מישראל דאצ"ל כלום נראה משום דאסור למכור ולית מצוייצת לגוי אפילו לתגר וכמ"ש המג"א סק"ב א"א שיהא מוחזק בכך ואפשר דמש"ה כתב הב"י וכן משמע מדברי רש"י ולא מצאתי שום משמעות בדברי רש"י ימה דלא פירש דמיירי דמוחזק ליקח מישראל אינו ראיה דגם בגמרא לא נזכר מזה אלא משום דמפרש"י משמע דגם לתגר אסור למכור טלית מצייצת כמ"ש המג"א סק"ב ממילא ודאי לא מיירי דמוחזק ליקח מישראל והפרישה דס"ל די"ל דלתגר מותר למכור כמ"ש בדרישה לכן כתב גם היכא דמוחזק ליקח מישראל ועכ"פ אם מוחזק ליקח ציצית לצד מישראל י"ל דא"צ שיאמר דלקחו מישראל.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה