ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן חי
ס"א להרמב"ם וכו' בפ' התכלת דף מ"ם ע"ב אמר גזרה משום כסות לילה פרש"י שמא יתכסה בו בלילה ור"ת רא"ש ס"ל דלשון כסות לילה משמע המיוחד ללילה וא"כ למה הוסיף רש"י שמא יתכסה בלילה ועוד דרש"י גופא בפרק ב"ט דכ"ו ע"ב פירש כסות המיוחד ללילה ולע"ד י"ל עפימ"ש הרא"ש בדעת ר"ת לחד שנוייא דכסות המיוחד ליום פטור מציצית בלילה ומ"מ איסור כלאים אין בו וכסות לילה פטור ביום עיי"ש וכן משמע בירושלמי דפ"ק דקידושין ותוספתא שהביאו תוס' שם בד"ה משום דלר"ש כסות המיוחד ליום ולילה יפטור בלילה מציצית וכן משמע בברכות דף י"ד ע"ב דלילה אין בו חיוב ציצית כלל ומ"מ לשון כסות לילה משמע דתליא במיוחד ללילה לפטור גם ביום אמנם נראה דמ"מ אין לחייבו משום כלאים דבידו ליחדו גם ליום ונהי דעתה לובשו ביום רק דרך ארעי י"ל הואיל ואי בעי מיחדו ליום ופטור מחיוב כלאים השתא נמי חזי לו וכמו דאמרינן בפסחים דף מ"ז ע"ב אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם ציפור ופיר"ת שם בתוס' ד"ה כתישה דבחרישה דכלאים קאי הואיל ואי בעי שחיט צפור והיה עשה דכסוי דוחה לאו דכלאים וכה"ג אמרינן עוד שם הואיל ואי בעי למיכל מצי אכיל ובדף ס"ב שם הואיל ואי בעי מתקן נפשיה וה"נ נימא הואיל ואי בעי מיחדו ליום נמי והוי כמיוחד ליום ולילה וודאי משום הואיל ל"ל במיוחד ליום דליהוי רק כמיוחד ללילה דיציבא בארעא וכו' אלא דמשום הואיל הוי כמיוחד נמי למה דיכול ליחדו והוי כמיוחד ליום ולילה דאין בו משום כלאים ועוד בשלמא מיוחד ליום א"א לומר הואיל ואי נמלך ומיחדו ללילה יהא פטור ומדחייבה תורה ע"כ לא ניזל בזה בתר הואיל דלעולם גם בזה י"ל הואיל ושאני מיוחד ליום דעכצ"ל הואיל ונמלך ליחדו רק לכסות לילה ועקר שם כסות יום ממנו אבל כסות לילה י"ל הואיל ונמלך ומיחדו ליום ולילה ול"ח עקורה ומבואר ביומא דף ס"ג לענין הואיל דשאני היכא דמחוסר עקירה השם דל"א הואיל אם צריך לעקור השם לשם אחר לגמרי אבל אם מעין שם ראשון הוא אמרינן וה"נ בכסות לילה לא יעקור שם ראשון רק יוסיף שתהא גם כסות יום וברז"ה ומלחמות פרק אלו עוברין ילפי לשאר הואיל מהך דיומא ולפ"ז מיוחד ללילה לכאורה הל"ל דחייב ביום בציצית משום הואיל ואי בעי מיחדו גם ליום ואפשר זה טעם הרמב"ם דלא מחלק לענין חיוב ציצית בין מיוחד ליום או ללילה ואינו פוטר רק בלילה דגם במיוחד ליום פוטר אמנם י"ל דלשון כסות לילה מדויק דפטור גם ביום ומ"מ חיוב כלאים ליכא לפמ"ש במלא הרועים בכלל הואיל דהואיל שהוא בידו מהני לקולא לכ"ע אבל אם באנו להחמיר עליו י"ל דבידו גריעותא הוא עיי"ש ולפ"ז לענין אם לבש כלאים אהני הואיל ובידו ליחדו ליום לפטרו אבל להחמיר עליו לחייבו בציצית אם אינו רוצה להטיל בו בזה אדרבה כיון דבידו שלא ייחדנו ליום פטור והנה ר"ת הוכיח בכמה ראיות דכסות יום אין בו חיוב כלאים בלילה ג"כ עיין רא"ש ותוס' במנחות מ"ם ע"ב בד"ה תכלת ובחידושי לביצה דף ט"ו כתבתי דזה תליא בפלוגתא דמתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ה"נ בכלאים מתוך שהותרה בבגד זה ביום לצורך מצות ציצית הותרה נמר בלילה והנה מבואר בשאגות אריה סימן ק"ח דהואיל ומתוך יחד לא אמרינן וכ"כ ישע"ק בא"ח סימן תצ"ח וסימן תק"ח וא"כ כסות לילה ביום אין בו משום כלאים די"ל הואיל וכסות יום בלילה ג"כ י"ל מתוך אבל כסות לילה ומתכסה בלילה דצ"ל הואיל ומתוך זה ל"א ע"כ במה שאמרו משום כסות לילה דבאמת הפירש המיוחד ללילה מ"מ הוצרך רש"י לפרש שמא יתכסה בלילה דהא לב"ה קאי לחד פירש ברש"י שם ואפילו לפי פירש שני דקאי אליבא דב"ש מ"מ כיון דקי"ל בזה כב"ש וכמ"ש רב עמרם גאון צ"ל משום כסות לילה לדידן דקי"ל מתוך דבכסות יום מותר גם בלילה ובזה נכון דברי מהרי"א שבב"י בפירש דברי הרמב"ם דקמ"ל דמותר ללבוש בלילה ציצית בכלאים ותמה הב"י דהא כתב הרמב"ם בפ"ג מה"צ כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזרה שמא יתכסה בה בלילה משמע דאכסות יום קאי דאל"כ הל"ל גזרה משום כסות לילה כלישנא דגמרא ועוד שסתם וכתב שאינו מברך על ציצית בלילה ומברך עליו בשחר ולא חילק בין כסות המיוחד ליום או ללילה עיי"ש ולפמ"ש י"ל הכונה שמא יתכסה בלילה ותהא באמת כסות לילה ולא אמר גזרה משום כסות לילה דמ"מ ליכא בו משום כלאים ביום עכ"פ מן התורה משום הואיל אלא כשמתכסה בלילה נמי אזי יש בו חיוב כלאים וכסות המיוחד ליום אין בו משום כלאים בלילה משום מתוך וגם ביום מברך אפילו אכסות לילה משום הואיל וכמ"ש.
ואפשר להעמיק עוד ולומר מה שהוכיחו הטור וב"י מהרמב"ם דס"ל דכסות המיוחד ללילה מברך עליה ביום לא יכריח לומר דכסות לילה יהא מחויב להטיל בה ציצית אם ירצה באקראי להתכסות בה ביום וה"ט דכבר כתבתי די"ל בכסות לילה הואיל ובידו ליחדה גם ליום אלא דהואיל ובידו רק לקולא אמרינן דברצונו תליא וא"כ אם כבר עשה לה ציצית הרי רצונו בזה שיקיים בה מצות ציצית ושפיר י"ל הואיל וחזי לברך עליה אבל בשאינו רוצה לעשות בה ציצית ל"ש הואיל להחמיר עליו בע"כ ובזה לא תקשי ארמב"ם מלשון הש"ס פרט לכסות לילה דמשמע דכסות המיוחד ללילה פטור וכמ"ש ר"ת דאר"נ דפטור ואינו מחויב להטיל בו ציצית.
ולפ"ז בסדינין של לילה שפיר נהגינן שלא להטיל בהן ציצית גם לרמב"ם ומג"א בסק"ג כתב דלא ידע טעמא למה ולפמ"ש לרש"י ורמב"ם ור"ת דינא הכי וגם רא"ש ס"ל כר"ת כמ"ש ב"י ורובא הכי ס"ל בזה כהרא"ש ואפילו את"ל דלרמב"ם כסות לילה חייב ביום מ"מ רש"י יוכל להמנות עם ר"ת ורא"ש ורא"ם בחדא שיטה לענין זה והוי רובא דמנכר שוב מצאתי בשער המלך פ"ג מה"צ הרגיש דדברי רש"י סתורים ותירץ ע"פ דברי הר"ן בפ"ק דקדושין דמן וראיתם דרשינן דבעי תרתי כסות מיוחד לראיה וזמן ראיה ומש"ה כסות לילה כיון שאינו מיוחד לראיה פטור אפילו ביום וכסות יום כמי פטור בלילה עיי"ש ועדיין אינו מספיק דלמה הוצרך רש"י במנחות לומר שמא יתכסה בלילה כיון דש"ס אמר משום כסות לילה דלרש"י גופא היינו מיוחד ללילה א"כ גם כשיתכסה ביום פטור ולפמ"ש א"ש.
ולפמ"ש נפשט מה שנסתפק במשבצות זהב בסק"א אם ייחד כסות ללילה ועשה בו ציצית דפטורה אז ואח"כ נמלך וייחדם לכסות יום אי פסול משום תולמ"ה הואיל ובעת שעשאן היתה פטורה א"ד כיון דלאו מחוסר מעשה ל"ה תולמ"ה ע"כ ולפמ"ש מוכח דל"ה תולמ"ה מדהצריך רש"י לומר שמא יתכסה בלילה ומטעם שכתבתי דביום י"ל הואיל ואי בעי מייחדו גם ליום וחזי ואם איתא דפסול משום תולמ"ה גם כשימלך לא חזי עוד ולהתיר ציצית הללו ולחזור ולקשרן הוי מעשה חדש בגוף הדבר דל"א הואיל כמבואר ביומא שם דף ס"ב ע"ב עיי"ש ערש"י ובח"ה בפ' א"ע בד"ה אתמר האופה וא"כ גם בשיתכסה בכסות לילה ביום עובר אכלאים ועכצ"ל דלית בו משום תולמ"ה וה"ט דתחלת עשיית הציצית י"ל הואיל ואי בעי מיחדו גם ליום וחזי השתא נמי חזי.
והנה ר"ת הוכיח דכסות יום אין בו משום כלאים גם בלילה מדאמר במנחות דף מ"ם ע"ב תכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה דקאמר ואפילו משמע דתרתי אשמעינן ורישא קמ"ל אפילו בלילה עיי"ש בתוס' ובפכ"ה דף ק"י ע"ב עו תוס' בשם ר"ת להוכיח זה מדאמר תכלת אין גא משום כלאים ואפילו בטלית פטורה ומסיק כגון הטילה למוטלת פירש טלית שיש בה ציצית כבר ולא בעי למימר כגון שאח"כ הסיר הראשונים וקמ"ל דל"ה פסולה משום תולמ"ה דא"כ לימא הטיל למוטלת נשרה ולמה אמר אין בה משום כלאים אלא הא קמ"ל כל טלית דאשתרי בה כלאים מותר בכל ענינים עכ"ל ובשאגות אריה סימן למ"ד כתב וז"ל ולכאורה משמע דר"ת דייק לה מדקאמר ואפילו בטלית פטורה כגון שהטיל למוטלת ולא הסיר הראשונים וה"ל שניות שלא לצורך אפ"ה אין בשניות משום כלאים וא"א לומר כן דאי נלמד הא מלתא מטלית פטורה דאמר בסיפא א"כ תכלת אין בה משום כלאים דרישא לא קמ"ל מידי והרי לר"ת תרי מילי ננהו מדקאמר ואפילו כנ"ל ועוד סיפא ודאי לא אשמעינן אלא דאין בו משום תולמ"ה לחוד דהרי במנחות שם פריך הגמרא והאמרה ר"ז חדא זימנא הטיל למוטלת כשרה ש"מ דלא קמ"ל בזה יותר דאל"כ מה ק"ל הא טובא קמ"ל דאפילו שלא במקום מצוה שרי כלאים עכ"ל וכן מהרש"א ומהר"ם נתקשו בדברי תוס' הללו ופירשו בע"א ולדברי כולם האי ואפילו בטלית פטורה הוא ענין בפ"ע ואינו שייך לתכלת אין בו משום כלאים ולשון התוספת אינו הולמתו דמשמע דמטלית פטורה יליף ר"ת דלגמרי אשתרי וכ"כ מהר"ם שיף שם וגם בגמרא דוחק גדול לומר דאינו ענין לרישא ולע"ד כונתם דר"ת ס"ל הטיל למוטלת כשרה בשניהם וכמו שר"ל בתוספת ר"פ התכלת וכ"כ הב"י לעיל סימן יו"ד בדעת רש"י וקמ"ל אף דשניות שלא לצורך מתוך שהותרה בגד זה בחד ציצית כלאים הותרה בשניות נמי ורישא קמ"ל אפילו בלילה אין בו משום כלאים מתוך שהותרה ביום לצורך מצוה וקאמר ואפילו בטלית פטורה שהטיל למוטלת וגם הוא בלילה דהוי תרי מתוך דגם הראשונים לא הותרו בלילה רק מתוך שהותרו ביום ושניות מתוך שהותרו ראשונות דאף דהואיל ומתוך לא אמרינן מ"מ תרי מתוך דשם חד הוא עדיף וכמ"ש הש"א סימן ק"ח וזה קמ"ל הגמרא דקאמר ואפילו מוסיף על ענין ראשון ומה דפריך והאר"ז ה"ט דלמה נקט מלתיה בהטיל למוטלת דגברא בב"ת ול"ש כלל עיין במנחות דף מ"ם ע"ב יותר הל"ל ואפילו שאולה או לאשה או להציע תחתיו וע"כ דאגב קמ"ל דהטיל למוטלת כשרה והאר"ז ח"ז ובזה מיושב מה שהקשה הש"א שם על פיר"ת דתכלת אין בה משום כלאים קמ"ל אפילו שלא במקום מצוה אם כן הוי רישא רבותא טפי לענין כלאים מסיפא דהטיל למוטלת דזה הוי במקום מצוה ולשון ואפילו משמע דקמ"ל סיפא רבותא טפי לענין כלאים עיי"ש ולפמ"ש א"ש דסיפא קמ"ל דתרי מתוך ג"כ אמרינן לענין כלאים ורישא רק בחד מתוך וקאמר הסיפא ואפילו הך דרישא היא גם כן בטלית פטורה דצ"ל עוד מתוך שרי ובזה מובן מ"ש התוספת שם בסה"ד ולפ"ז בטלית שאולה היה אסור להציעו תחתיו ותמוה דהא מה"ט גם בשלו אסור דאין מצות ציצית בהצעה תחתיו וכמו בבגדי כהונה דאסור בהצעה אמנם לפמ"ש א"ש דס"ד למילף מבגדי כהונה דלא נימא תרי מתוך כמו בבגדי כהונה שלא בעידן עבודה דגם בלבישה הותר רק משום מתוך שהותר בשעת עבודה והצעה הוי משום מתוך שהותרה בלבישה ותרי מתוך ל"א וה"נ טלית שאולה הותרה מתוך שהותרה לבעליה נמצא הצעה לשואל הוי תרי מתוך משא"כ טלית שלו הוי הצעה רק חד מתוך.
ומ"ש תוספת שם בסה"ד שיש לחלק בין טלית שכל עיקר לבישתו לצורך הנאתו ובין בגדי כהונה שעיקר לבישתו לצורך עבודה יובן עפימ"ש בשו"ת חת"ס חיו"ד סימן ס"ט בפסקא המתחלת ואין להקשות עיי"ש.
והנה ר"ת הוכיח עוד במנחות דף נ"א מדאמר טלית שאולה כל למ"ד פטורה מציצית הא אח"כ חייבת ואפילו של כלאים ואע"ג דפטורה מדאורייתא ובפ"א דתמיד כתב הראב"ד דאין ראיה דא"ל אה"נ דיש בה משום כלאים כיון דפטורה כל שלשים וראיתי במ"ג כתבו ז"ל נראה שהבין דר"ת ז"ל רצה להתיר טלית שאולה בכלאים גם תוך שלשים וח"ו לומר כן בדבר דל"ש בו מצות ציצית כלל אף מדרבנן יהא מותר בו כלאים רק דר"ת ז"ל מתיר אחר שלשים יום כיון דחייב מדרבנן אמרינן כיון דלגבי בעלים חייב מה"ת והותרה בו כלאים גם בשואל לא נפקע היתר זה עכ"ל ודבריהם תמוהין דודאי לר"ת גם תוך למ"ד מותר דלא גרע מאשה אמנם מה דקשה על הראב"ד דמשמע דמודה לר"ת לאחר למ"ד והרי אז אינו מחויב רק מדרבנן ואיך ידחה לאו דכלאים וזה עיקר הוכחתו של ר"ת להתיר לאשה בטלית של איש או בכסות יום בלילה כמו בשאולה אחר למ"ד.
ונלע"ד דכי מטיל השואל ציצית ודאי דעתו להתירן כשיחזיר הטלית דציצית חשיבי ודמיה יקרין משום התכלת כדאיתא בפרק התכלת דף מ"ד ובמשבצות זהב לעיל סימן י"ד סק"ה כתב ז"ל ובהא דשאלה בלא ציצית פטורה א"ל הא ספק תורה הוא דלמא שאל לו במתנה עמ"ל ואיך הולך בלא ציצית וניחא לאינש לקיומיה מצוה בממוניה זה אינו דבאין בו ציצית ל"ש ניחא וכו' וגם מסתמא לא שאל למה שיטיל בו ציצית דניחא לאינש לקיומיה מצוה בעצמו ולהטיל ציצית עכ"ל ומ"ש דבאין בו ציצית ל"ש ניחא א"י למה ומ"ש וגם מסתמא וכו' כן הוא לקמן סימן תל"ד אמנם אינו מובן דיכול להטיל ציצית ולהסירן כשיחזיר הטלית דמותר ול"ד למזוזה כמ"ש התוספת בשבת דף כ"ב לכן נראה לפמ"ש לעיל סימן י"א כיון דכלאים ושבת שוים לענין הקשר כמו בשבת כשעומד להתיר ול"ח קשר של קיימא ומותר מן התורה ה"כ בכלאים כשאין מבטל הציצית לבגד ל"ח קשר וכדאיתא בשבת דף קי"ב לענין קושר בשבת וגם בציצית צריך קשר החשוב לענין כלאים ולפ"ז טלית שאולה אחר למ"ד דסתמא לא מבטל הציצית וגם משאיל לא ניחא ליה בכך דרוצה להטיל בו ציצית בעצמו אינו יוצא בציצית הללו מן התורה אלא דגם אחר למ"ד פטור מן התורה רק משום דנראית כשלו חייבוהו חכז"ל כמ"ש תוספת שם ע"כ דיו בציצית הללו דלפי הנראה כשלו אין עומדין הציצית להסירן ולפ"ז לענין כלאים ג"כ מותר מן התורה דל"ח קשר ומדרבנן חייב נמי בציצית וע"כ תירץ הראב"ד רק מן תוך שלשים דגם מדרבנן פטורה דר"ת משמע ליה דמ"מ אינו אסור כשירצה להטיל בו ציצית כלאים ועיין ברא"ש בה"ק ריש ה"צ ס"ב דטלית שאולה מיירי דשאל טלית שאינה מצוייצת.
עוי"ל לפמ"ש ישע"ק לעיל סימן טי"ת סק"ד לדעת רש"י דאין כלאים מן התורה רק שוע טוי נוז יחד הא דציצית בסדין משום הקשר לבד הוי כלאים משום דמצוה לחברן מגו דמהני לענין המצוה למיחשב מחובר ה"נ לענין כלאים עיי"ש וא"כ בשאולה דמן התורה פטורה לעולם לגבי השואל וגם למשאיל אין מצוה בהן דאינן שלו וצ"ל הציצית שלו כדלעיל סימן י"א ס"ו וכ"ז שלא בא ליד המשאיל לא זכה בהן א"כ ל"ל המגו ומדרבנן יש בו מצות ציצית נמי רק תוך שלשים ק"ל דגם מדרבנן אין מצוה ואסור משום כלאים.
ומ"ש ר"ת ורא"ש וראב"ד ג"כ בתירץ שני שם דלמשאיל מותרת בכלאים והרי אין ציצית שלו בארתי לעיל סימן י"ד בס"ד דמשום הואיל אתי עלה עיי"ש הקשתי הא ועשו להם משלהם צריך בשעת עשיה ואח"כ הוי תולמ"ה ואפשר לפמ"ש הפרמ"ג לעיל סימן י"ד בא"א סק"ב דגם מן והיה לכם יש למעט גזולה ולמה צריך תרתי עיי"ש וי"ל דמבואר בסוכה כ"ז ב' היכא דיש הוכחה מקרא אזי לך אינו ממעט שאולה רק גזולה וה"נ אם ועשו להם ימעט גם שאולה מיותר לכם דבלא"ה ה"א דצ"ל גם בשעת לבישה שלו כמו בסוכות תעשה לך דא"ל דכתוב כל האזרח ל"ה יוצא בשאולה עיי"ש דף כ"ז וע"כ ועשו להם למעט רק גזולה כיון דצריך עשיה לשמה לא יעשה בעברה ולכם ממעט שאולה כמי דבשעת לבישה יהיה לכם משלכם.
שם ס"א ולהרא"ש כסות וכו' המאירי בשבת דכ"ה ע"ב כתב וז"ל זה שכתבנו בכסות לילה פירושו כסות יום שמתכסה בלילה פטור מציצית כך כתבוה גדולי הפוסקים ומחברים ומפני שהם פוסקים בציצית חובת גברא ומ"מ גדולי הצרפתים כתבו כסות לילה המיוחד ללילה הא כסות יום חייב אף אם מביאו בלילה ומפני שהם פוסקים חובת מכא הוא עכ"ל והרא"ש אזיל בתר אפכא וכן נראה דלמ"ד חובת מנא מה לנו אימת לובשו דמ"מ ביום רואה אותו בביתו ושייך וראיתם גם בכסות המיוחד ללילה וא"ל כיון דתורה חייבה דוקא בכסות ש"מ דהטעם דוקא שיראהו כשלובשו וה"ד בכסות המיוחד ליום דאטו ידעינן טעמא למה דוקא בת ד' כנפות ועוד מה"ט הוי סגי כשיהא בו ציצית כשלובשה וכ"כ הישע"ק סימן י"ט אלא דמה דר"ל שם דרב יהודא יסבור חובת מנא לא מ"ל דא"כ איך אמר ר"י טלית שאולה פטורה דל"ה כסותך דמ"מ יחויב דהוה כסותו של משאיל ולא יגרע ממונח בקופסא והוא בכאן וכסותו מופקד אצל אחר ומ"מ גוף הסברא גם ר"ת אזיל בה לע"ד דבפ' התכלת דף מ"ם ע"ב בד"ה משום כסות לילה פיר"ת דכסות המיוחד ליום חייב בציצית בלילה ושם בד"ה תכלת אין בה משום כלאים פר"ת דקמ"ל שמואל דאפילו בלילה אין בה משום כלאים אע"ג דלאו זמן ציצית הוא דלגמרי התיר הכתוב כלאים של ציצית והא דגזרינן לעיל משום כסות לילה היינו כסות שאינו מיוחד רק ללילה דכסות יום חייב אף בלילה וכן לנשים עיי"ש והמה דברים סותרים זה את זה דאם כסות יום חייב גם בלילה פשיטא דאין בו משום כלאים כמו ביום ול"ל דקמ"ל גם בכסות המיוחד ללילה אין בו משום כלאים דהא אמר גזרה משום כסות לילה וגם ודאי זה יש בו משום כלאים דלעולם לא הותרה אצלה כלאים וגם בתוס' הקדום החליט ר"ת דכסות יום המיוחד ליום חייבת בלילה ולכן המפרשים רצו לשבש ולהגיה בתוס' דר"ת סותר פירש דלעיל ולע"ד לעיל קאי אליבא דהלכתא דציצית חובת גברא וכאן קאי אליבא דשמואל דס"ל חובת מנא דלילה לאו זמן ציצית גם בציצית המיוחד ליום וקמ"ל דאין בו משום כלאים כשלובשה בלילה ונ"מ לדידן בטלית איש כשלובשה אשה כדמסיק אח"כ וכן נ"מ למאן דפסק חובת מנא הוא גם כשלובש בלילה ומ"ש והא דגזרינן לעיל משום כסות לילה וכו' היינו לדידן דקי"ל חובת גברא כסות המיוחד ביום חייב גם בלילה ובכסות המיוחד ללילה יש בה משום כלאים וע"כ הפשט כסות לילה המיוחד ללילה ע"כ יש בה משום כלאים אבל לשמואל דלא תליא בזה וגם בכסות המיוחד ללילה חייב להטיל בה ציצית ביום ע"כ לעולם לית בה משום כלאים ובזה י"ל מה שהקשה הרא"ש על ר"ת דכתב דהוה מ"ע שהז"ג דכסות לילה פטור ועוד גם בכסות יום אם נפסק בלילה שרי דשני התירוצים סתרי אהדדי דלתירוץ ראשון משמע כסות המיוחד ליום אם נפסק בלילה חייב להטיל בו ציצית עיי"ש ולפמ"ש י"ל דארכבוה ר"ת אתרי רכשי משום דאפלגי קמאי אי חובת מנא ותירץ ראשון אי חובת גברא כנלע"ד לתרץ לפי הלשון הכתוב בתוס' בשם ר"ת.