אור ברסלב
ערך שי אורח חיים הלכות חג השבועות סימן תצד

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות חג השבועות סימן תצד

סימן תצג

ס"ג חלב י"ל דמבואר בזהר ויחי דף ר"ם דתורה שבכתב חלב ותורה שבע"פ יין עיי"ש מק"מ והנה איתא בפ"ט דשבת דף פ"ח דכפה עליהם ההר כגיגית וקבלו התורה בע"כ והדר קבלוה בימי אחשורוש וכתב שם הרי"ף מהמדרש תנחומא דתורה שבכתב קבלו מיד ברצון עיי"ש לכן אוכלין חלב בשבועות על קבלת תורה שבכתב ושותין יין בפורים על קבלת תורה שבע"פ ברצון ובע"ז דף ל"ה מאי כי טובים דודיך מיין אמרה כנס"י לפני הקב"ה עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה פרש"י דברי דודיך דברי סופרים מיינה עיקר תורה שבכתב ולהמדרש תנחומא אדרבה תורה שבכתב קבלו מאהבה מיד ונראה ע"ד שכתבו דדבר המפורש בתורה אין חכמים יכולין לעקור אפילו להחמיר נמצא כחם על תורה שבע"פ דכל שאינו מפורש צריך לפירש בתורה שבע"פ וזהו שאמרו ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה דייקא יינה שהוא תורה שבע"פ ולכן לא נתן הכל בתורה שבכתב מפורש כדי שיהא מסור לחכמים וזהו ישקני מנשיקות פיהו בתורה שבע"פ ולא כולו בכתב כי טובים דודיך דברי סופרים מיין מתורה שבע"פ וכיון דהמן גרם לקבלת תורה שבע"פ ברצון לכן חייב לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן אלא דמשום שנתכוין לרעה אשר ביקש לאבדי ואלהים חשבה לטובה.

במג"א סק"ה נוהגין להעמיד אילנות בבהכנ"ס ובבתים נ"ל דאסור לטלטלן בשבת ויו"ט וכמו אוכלין ומשקין דתולין בסוכה כדי לנאותה דאסור לטלטלן בשבת ויו"ט דמוקצין הן כמבואר בסי' תרל"ח ס"ב ה"נ הוקצו להיותן עומדים כל השני ימים למצותן מאיזה טעם שיהי' מ"מ אחר שכך נהגו נעשה מצוה דמנהג ישראל תורה ואין לבטלו כדלקמן סימן תר"צ סי"ז ועוד מטעם אחר אסור דעצים מוקצין הן ולא שרי להשתמש בהן אפילו ביו"ט אלא לצורך הסקה כמ"ש מג"א בסימן תק"ב סקי"א ואף דבס"ק י"ג שם הביא דעת היש"ש דמותר להשתמש ביבשים בכל תשמיש הרי הא"ר שם ס"ק ט"ז פסק לאסור והובא בבאה"ט שם סק"ד וכ"ש בשבת כדאיתא בסי' ש"ח סנ"ג ובמחצית השקל שם סקמ"ה ובלבושי שרד שם על מג"ד ס"ק י"ז ובתו"ש שם ס"ק ס"ט.

בבאה"ט סק"א הביא דר"י דביומא דעצרתא עבדי ליה עגלא תלתא אמר אי לאו האי יומא דקגרים כמה יוסף איכא בשוקא והקשה דמשמע דיומא גרים הל"ל אי לאו מתן תורה ועוד אי לאו מתן תורה הוה מחזיר העולם לתהו דאמרינן התנה הקב"ה במע"ב א"ל יקבלו ישראל התורה וכו' ונראה דהמג"א הקשה איך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתינו הלא קי"ל בשביעי בסיון נתנה תורה ולדידן שבועות לעולם בששי לסיון ונ"ל דביוצר שני לשבועות איתא קרב מועד והגיע זמן וכ' ויל"ד מה ענין קרב וגם הוא כפל לשון ויתכן לפימ"ש בנזה"ק ב"ר פ' צח סימן ג' בשם חכמי אמת שכל עת וזמן יש לו שר ומזל מיוחד עליה למעלה בעולם הגלגלים וכן כזה יש גבוה מעל גבוה בעולם העליון בעולמו של הקב"ה שעל כל עת וזמן יש ממונה עליה מדה המיוחדת המאיר בו והם משתלשים מצירופי אותיות התורה וצרופי רל"א א"ב והם באים כסדרן זה אחר זה מזיין ימי בראשית עד סוף ימות עולם ולכן בכל עת וזמן יש הנהגה אחרת בעולם כפי בחינת המדה כיוצא בזה מצינו בקץ גאולת מצרים שהיה משומר ובא מז' ימי בראשית וא"כ איך יתכן שהקב"ה דילג על הקץ ולקרב הגאולה שלא בעונתה הרי אין ישועת הגאולה אלא בעת רצון המיוחד לעת קץ אלא שהקב"ה מחלף הזמנים היינו המדות העליונות הממונים על הזמנים כל אחד בזמן המיוחד לו להיות הנהגתו כפי בחינתו לכן לצורך שעה מחלף את הזמנים שהמדה טובה הראויה לזמן מאוחר מעמידה בזמן מוקדם וכן בענין זה משתנה ג"כ סדר הזמנים למטה במערכת השמים והיינו דכתיב ויהי מקץ ת"ל שנה ויהי בעצם היום הזה אך שאז לא היה אלא רד"ו שנים מ"מ זמן הקץ של ת"ל שנה דהיינו מדרגות ומדת עת רצון כבר היה בעצם היום הזה של מאתיים ועשר שנים כי נשתנה מדת סדר הזמנים להקדים המאוחר את"ד והובא בישמח משה על ישעי' וזה שאמר קרב מועד זמן החג פסח שנקבע בששת ימי בראשית נתקרב והגיע זמן של ארבע מאות שנה וכן זמן מתן תורה נקבע מתחלה להיות בששי בסיון וכמו שדרשו חכז"ל ביום הששי אם יקבלו התורה בששי בסיון אלא שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו משום הוראות שעה וידוע שכל דבר הנקבע בטבע ונשתנה לצורך שעה אינו מתמיד וכדכתיב ודבר אלוקינו יקום לעולם וידוע כי כל עת שנתחדש בו דבר טוב נזכרים ונעשים בכל שנה ויש מעין זה בכל שנה באותו יום שאירע וא"כ גם נתינת התורה הוא כן אלא שהוא בהעלם, והנה במתן תורה היו כל הנשמות וקבלו התורה אבל אז עדין לא נתייגעו משא"כ כשבאים הגוף אזי יגעתי ומצאתי אבל מי שלא נתייגע אפילו מה שקיבל במעמד הר סיני נאבד ממנו ולפי"ז בכל שנה באמת זמן מתן תורתינו בששי בסיון כי זה הזמן נקבע בששת ימי בראשית לכן אנו אומרים בששי זמן מתן תורתינו ור"י אמר אי לאו האי יומא בששי בסיון דגרים להתעורר בכל שנה קבלת התורה ואזי מקבלים לפי היגיעה בגוף כמה יוסף איכא בשוקא אף שלא נתייגעו ליישב באהל תורה מ"מ קבלו במתן תורה כמו הוא.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה