ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
סימן שיב
א' דין ה' המשכיר וכולי עד שיודיעו וכולי כתב מהרשד"ם סימן רפ"ז כיון דאינו יכול להוציאו בלא זמן אם לא קנו מידו יכול לחזור והביאו הרב כנסת הגדולה הגב"י אות כ"ח עיין שם אבל הר' עדות ביעקב סימן ע"ה הסכים דאין צריך קנין ולא זכר דברי מהרשד"ם ע"ש באורך ודבריו נכונים ועי' במהריט"ץ סימן פ"ט:
ב' דין י"א נפל בית המשכיר שהיה דר בו יכול להוציא השוכר מביתו וכולי אבל אם המשכיר מכר הבית או נתנו או הורישו ונפל הבית של הלוקח נראה דאין השני יכול להוציאו עד שיודיעו וכן ראיתי להפרישה שכ' על הטור שכ' אבל אם נתן וכולי דנקט תיבת אבל לומר אפי' נפל הבית לזה שנתן לו כיון דלא נפלה ביתו של משכיר לא עדיף מיניה עיי"ש אבל בס' א"ז בפרק השואל בדקא ע"ב הביא שכ' הריטב"א וז"ל זבניה וכולי ק"ל מאי קמ"ל פשיטא וי"ל דהא נמי אפשיטא דאמרינן מעיקרא קאי ועי"ל דקמ"ל אף על גב דזבניה לצורך מזונותיו כאלו יהביה או אורחיה ומיהו בירושלמי נחלקו כ דר' אמי אמר לא עלה על דעת וכו' ולפום גמר' קן הלכה כר' אילא ורבי זעירא וכן בדין אף לפי הירושלמי דהא רבי אמי יחיד הוא לגבי רבים וכן פסק בספר העיטור עכ"ל משמע דס"ל דאם נפל של השני יכול להוציאו דאל"כ אימא דקאי אנפלה וכו' וקמ"ל דאפי' אם נפלה בית המשכיר יכול להוציאו אבל אם מכרה ונפל בית הלוקח אינו יכול להוציאו אלא משמע דס"ל דה"נ אם נפל בית הלוקח יכול להוציאו גם מדברי הריטב"א משמע דמכרו למזונות דאין יכול להוציאו אפילו בשוכר סתם דלא קבע לו זמן:
ג' דין י"ג מכר הבית וכולי וכ"ש אם היה ממושכן אצלו ומכרו דאין הלוקח יכול להוציאו אבל המכירה אינה מתבטלת הרשב"ש סימן תל"ט עיין שם.
ד' דין י"ז ואפילו השוכר אומר אבננו משלי וכולי והרדב"ז בתשו' חלק שלישי סימן תרכ"ג כתב ומסתברא דהוא הדין במשכיר בית זה ונפל וחזר ובנאו נתבטל השכירות ויכול לסלקו דאין זה הבית הא' אבל אם לא נפל לגמרי אלא שנתרועע כנ"ד שלא היה יכול לדור בו ותקנו לא נתבטל השכירות וכו' ואפי' אם אמר השוכר אני אבננו משלי ואדור בו עד שיושלם זמן השכירות אם יכול לעכב עליו אם דמיא למדור האלמנה שנפל ואמרה אני אבננו משלי אין שומעין לה ומסתברא לי שאין יכול לעכב עליו מלבנותו וכו' ומעלה לו שכירו' עד זמן שקבלו עמו ואינו מנכה לו כלום וכופין על מדה זו כיון שנשתעבר קרקע הבית לכל זמן השכירות ע"ש:
ה' דין י"ח יורד ודר בבית וכו' מסתבר' דאם הבית צר מאד וא"א לדור השוכר נדחה הרדב"ז חלק שני סימן ך' עיין שם:
ו' כתב הרשב"ץ חלק שלישי סימן רנ"ו על ממונה על הקדש השכיר בית של הקדש לא' בסך ידוע ובא אחר והוסיף עליו וכו' יד ההקדש על העליונה ואם המוסיף רוצה לעמוד בדיבורו כופין הגורע ממנו לצאת הבית ואם אינו רוצה לעמוד בדיבורו ממשכנין אותו באותו תוספת וישאר הא' בביתו ולא יפסיד ההקדש ע"ש: