ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
סימן קעא
א' דין ה' יש מי שאומר וכו' כ' הרשב"ץ ח"ב סי' קנ"ו דאם שבחצר מתחלקי' בית כנגד בית והבור לא שייך בו חלוקה כגון בור שאינו בתוך החצר אבל דבוק בכות' ולפעמי' שיפול אותו צד בכותל יעלה הבור בחלקו וכן בה"כ של כבוד קטן מתחלק ישתמשו בתשמישים אלו בשותפות וכן משום פתח השער החצר לא תתבטל החלוקה וישתמשו בו בשותפות ומה שמבטלי' החלוק' הוא אם יחלקו הבית במחיצה יחלק הבית לחצאין דבזה ודאי דייני' דינא דגוד או איגוד דכל שאלו יחלק אין שמו עליו אין חולקין אותו ומעלים אותו בדמים ע"ש ועיין בתשו' הרשב"ש סימן רס"ח:
ב' דין ו' וכופין את הנתבע וכו' אע"פ שנתרצה השני לגוד או לאיגוד לחבירו בסכום שהסכימו עליו יכול התובע לחזור בו וכולי כל זמן שלא הקנו זה לזה בא' מן הקניינים וכן נתבע נמי יכול לחזור בו מגוד לאיגוד או מאיגוד לגוד כל זמן שלא הקנו זה לזה בא' מן הקניינים הטור בשם הרמ"ה וכ' המבי"ט ח"ג סימן מ"ג דאפילו נתרצו בפני ב"ד יכול לחזור כמ"ש הרמב"ם על מי שקיב' עליו קרוב או פסול וכולי אם קנו מידו אינו יכול לחזור בו ואם לא קנו מידו יכול לחזור בו ע"ש וכ"כ בהדיא הרמ"ה בפ' השותפין סי' קע"ג דמ"ו דאפי' לאחר גמר דין יכול לחזור ול"ד לנאמן עלי אבא דלאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו דהתם כולה מילתא לזכותיה דנתבע קאתי וכיון דאמר תובע נאמן עלי אבא או אביך ולא הדר ביה קוד' גמר דין המניה עלויה כחד כשר וכמאן דאודי לנתבע בההיא סהדותא דמי אבל הכא וכו' ע"ש ונר' דמשו' דהוא ס"ל דגמר דין היינו צא תן לו או חייב אתה ליתן לו כמ"ש בפ' י"נ סימן ע"ש לכך צ"ל דהכא אפי' הביא המעות וא"ל ב"ד אגוד ליה ושקול זוזך שהוא גמר דין יכול לחזור כל שלא קנו מא' מן הקניינים אבל לדעת הרמב"ם והסמ"ג שכ' נגמור הדין והוציא ממון וכו' ע"ש ה"נ אם קבל המעות קנה דקרקע נקנה בכסף ואם ק הוא מטלטלי' (עכ"מ):
ג' הגה ואין אדם יכול לומר לחבירו גוד או איגוד בפחות משוויו וכו' כ"כ הרשב"א בשם הרמ"ה הובא בב"י ונר' דס"ל דהעשיר יכול לומר לעני גוד או איגוד אע"ג דאין יד העני משנת וכן כתב בפ"ק דב"ב סימן קע"ג דמ"ה ע"ג עיין שם אלא דה"ד בכדי שוויו אבל בפחות משוויו לא: ד' שלשה שותפין שיש להם חצר שליש לכל א' ושכר ראוב' משמעו' חלקו אין לוי יכול לתבוע לראובן גוד או איגוד דעיקר דינא דגוד או איגוד משום היזק ראייה והכא כיון דראובן שכר חלקו של שמעון בטלה טענת היזק ראייה בתוך זמן השכירות אבל אחר זמן השכירות יש להם דין גוד או איגוד הרשב"ש סימן פ"ז עיין שם:
ה' דין ח' הגה וי"א דבחצר וכולי כתב הכנה"ג לכאורה נר' לי ראיה לדברי הרא"ש מדתנן בנדרים השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסור ליכנס לחצר ראב"י מתיר ואמרינן עלה מחלוק' בשאין בה דין חלוקה וכולי ואמאי הא יכול לומר נוד או איגוד עיין שם וכבר הרשב"א בתשו' ח"ב סימן קמ"א כתב וז"ל וא"ת א"כ תק' למ"ד אית דינא דגוד או איגוד. דהא אפשר לסלקו בכך לא היא דדילמא איהו מסתלק ולא חבריה דאי א"ל גוד או איגוד דילמא חבריה אגיד ולא מוגיד ליה עיין שם ומינה הוכיח הרשב"א דאין לחלוק לזמני' דאל"כ לא נימא בה ברירה דאלו רצה זה מסלק את חבירו מן החצר לגמרי עד זמן ידוע ואלו חלקו בכך ודאי היה יכול לאסור על א' מן השוק כל אותו זמן דלא גרע משוכר וא"כ השתא נמי יהא אסור הואיל ואפשר להם בחלוקה זו ומאן דאית ליה חלוקת זמנים מוקי לה בחצר שיש בה דין חלוקה כדמוקי לה רבה התם וה' עדות ביעקב סי' ס' דקמ"ב תמה דאדרבה לרב יוסף דפליגי באין בה דין חלוקה ל"ק להאי מ"ד אלא מראב"י לבד אבל השתא דמוקי לה כרבה תק"ל מראב"י ומרבנן דבאין בה דין חלוקה דברי הכל מותר וא"א אמאי מותר מטעם ברירה הרי אלו רצה זה מסלק את חבירו מן החצר לגמרי עד זמן ידוע עיין שם ולא דק דמראב"י לק"מ דהוא ס"ל דאפילו יש בה דין חלוקה מותר מטעם דכשקנו אותה ע"ד כן קבלוה דכל שלא חלקו אותה יהא כל גוף החצר קנוי לתשמיש כל א' מהם:
ו' הגה לא חלקו וכולי כתב הרשב"ש סימן קל"ט בב' אחים שירשו מאביהם שני בתים א' גדול וא' קטן ודר א' מהם בגדול שנים רבות ומת ובא אחיו ואמר אדור אני בגדול כדרך שדר אחי וז"ל אלו האח קוים וטען אחיו שרוצה לדור בו כדרך שדר אחיו שומעין לו וכולי והעולה מזה שהוא יכול להוציאו מהבית הגדול ויחזור לקטן וידור הוא בגדול כדרך שדר אחיו ואח"ך ידור זה שנה וזה שנה כמ"ש הרמב""ם וכו' עיין שם ולכאור' תשו' הרשב"א ח"ב סימן קמ"א שכ' וז"ל ואם אירע שישב בו הא' בב' וג' שנים נ"ל שאינו חייב לעלות לו שכר דכל שלא חלקו בשלו הוא משתמש ואפי' בחצר שיש בו דין חלוקה וכולי וה"ה דאינו יכול לומר לו כדרך שנשתמש בו ב' שנים אשתמש בו אני לבדי כנגדו דכל שלא חלקו בשלו הוא משתמש ואלו רצה חבירו היה משתמ' בו עכ"ל (עכ"מ):
ז' דין ט' אחד השוכר וכולי הראב"ד בהשגות פ"א מה' שכנים חלק על הרמב"ם משום שעל מנת כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה או מתנה ע"ש וכת' הרא"ש והטור בשם הר"י הלוי כדברי הראב"ד דדוקא בירושה ומתנה אמרו גוד או איגוד אבל לקחו שנים בית בשכירות אין א' מהם יכול לומר גוד או איגוד וכן כתב הנ"י בשם הרא"ה והריטב"א אבל הרשב"א בסי' תתקי"ג הסכים עם הרמב"ם עיין שם והכנה"ג הגה"ט אות מ"ז תמה על תשו' שכ' יש מי שאומר דאין דינא דגוד או איגוד אלא בלוקחים ולא ביורשים וליתא דתשו' הר"ן סי' ל"ה היא ביורשים ואפ"ה כת' דין גוד או איגוד ואין ספק שנעלם מהם מ"ש הטור והנ"י דלא פליגי אלא בלוקחים אבל ביורשים הכל מודים דאית דינא דגוד או איגוד עיין שם באורך וזה מבואר בגמ' דף י"ג דביורשים איכא גוד או איגוד עיין שם ועיין בתשו' מהראנ"ח חלק א' סי' ט"ז והרב תורת חסד סי' ר' עיין שם:
ה' דין יו"ד הנה ויש חולקין בזה וכו' זה דעת ר"ח והרא"ש והרמ"ה בפרק קמא דבתרא סימן ק"ע וסימן קע"ג דף מ"ד ע"ב ע"ש ומרדכי שם כ' דבעל העיטור פסק דהלכה כת"ק ל"ש מכר ול"ש מתנה וכו' וכ' ר' מאיר נ"ל דהלכה כת"ק וכולי ותשו' מהר"ם היא בקצרות סימן ר"ח וז"ל ובעל העיטור כתב דהלכה כת"ק ל"ש מכר ול"ש מתנה ומפ' הכי אי בדמי לית ליה למיתב משום דלית דינא דגוד או איגוד וא"כ למסקנא דמסיק אמימר דאית דינא דגוד או איגוד אם כן לת"ק שומעין לו משו' דאית דינא דגוד או איגוד ואע"פ שאיני כדאי להכריע נ"ל דהלכה כת"ק וכולי עי"ש ודברי בעל העיטור הם בדיני חלוקת קרקעות עש"ב ונר' דמהר"ם לא הסכים עם בעל העיטו' דאפילו במכר דהלכה כת"ק (עכ"מ):
ט' דין י"ב אפי' בדבר שכולו אינו ראוי לא' עיין בתשו' בשמי' ראש סי' ק"ך ובהמגיה שם:
יו"ד דין ט"ז וי"א דלא שייך ביתומים גוד או איגוד וכולי ל' הטור כתב תשוב' רב האי דדנים להם גוד או איגוד אבל א"א הרא"ש בתשו' כת' דלא שייך ביתומים גוד או איגוד שאין אפטרופוס רשאי למכור חלקם וכ"כ ר"ת עיין שם ודברי ר"ת הם בתו' בפרק השולח ובפרק הא"מ כ' דר"י חזר והודה לדבריו וכן כתב הסמ"ג עשין צ"ו והרא"ש בפרק אלמנה ניזונת והרשב"א בחי' בפרק השולח ובתשו' חלק ב' סימן ש"ס והביאם מרן הב"י סימן צ"ט מ"ה עיין שם והביא דברי הרמ"ה דאין מעמידי' אפטרופו' לגוד או איגוד וכן ראיתי להרמב"ם בתשו' בס' פאר הדור סימן קל"ט שכת' וז"ל אם הוא ערער קודם שישאל בב"ד לא יתחייבו הקטנים בדינ' דגוד או איגוד ואם שאל לב"ד ואח"ך ערער כדי להבריחם מן הדין אז ישימו ב"ד אפוטרו' לקטנים וישאל לדינא דגוד או איגוד וכולי ע"כ הרי דסבירא ליה דלא שייך ביתומים דינא דגוד או איגוד ואין להעמיד להם אפטרפו' אא"כ אחר ששאל לב"ד ונתן זה לקטנים כדי להבריחם גם הריטב"א בחידוש' לקידושין כתב בשם רבו כדברי ר"ת דאין לחלוק בגוד או איגוד ודחה ראיות ר"י עיין שם וכן כתב בחיד' ליבמות שכן פסק הרמ"ה ע"ש וכן כתב הרדב"ז ח"ב סימן קט"ו בשם הרמב"ם בתשו' עיין שם וכן סתם הטור בסימן רפ"ט ומהר"ם שם וכן דעת מהרשד"ם סימן רל"ו ומהראנ"ח סימן יו"ד כמ"ש הרב כנסת הגדולה עיין שם וכן ראיתי למהרח"ש ח"א סימן ח' שכ' בנ"ד דאין שמעון יכול לומר ללאה גוד או איגוד דלא שייך ביתומים כמ"ש הרא"ש וה"נ כיון שהיא פחותה מבת ך' דקיימא לן שאין מכירתה בקרקע אביה מכירה לא שייך עמה גוד או איגוד עיין שם מיהו כת' הרשב"א בתשו' בשם הרמ"ה דאם א' הקנה נכסיו לקטן כדי להבריח מדין גוד או איגוד מעמידין להם אפטרופו' עיין שם וכן ראיתי לה' כנסת הגדולה בתשוב' חלק שני סי' מ"ב בב' שותפי' בבית ולא רצה א' לבנות הנהרסות וגזרו ב"ד לבנות ולא רצה והלך וכתבה לבניו הקטנים במתנה שכת' וז"ל כיון שהוא נתן לבניו כדי שלא יחייבו בכיסין אף אנו מעמידין אפטרופוס לקטנים כדי שיבנו ואמינא לה מדאמרי' בפ' השולח ההוא עבדא וכולי אזל אקנייה לבנו קטן וכולי כאשר עשה כן יעשה לו וכולי מוקמינן ליה אפטרופו' וכולי ע"ש הרי אף על פי שאין מן הדין דאפטרופו' ישחרר עבדי' של יתומי' בכאן מוקי' לאפטרופוס לשחררו מפני שכאשר עשה כן יעשה לו וכן ביבמות פרק ב"ש אמרינן הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשה לו שלא כהוגן והכא נמי כיון שהוא עשה שלא כהוגן עושי' למנות אפטרו' עיין שם וכה"ג אמרי' בפ' הכותב גבי תולה מעותיו בנכרי וכופין אותו למכור קרק' וליתן לב"ח מעות דהוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו לו שלא כהוגן וכמבואר בסימן ק"א עיין שם וגם תשו' הרשב"א בשם הרמ"ה סייעתיה שכ' דאם הקנה נכסיו לקטן כדי להבריח מדין גוד או איגוד מעמידים לו אפטרופ' ודברי הרמ"ה הם בפרק קמא דבתרא סימן קע"ג דמ"ו ע"ג וז"ל אלא אפי' היכא דאקנייה לקטן דלא בר חיובא הוא ה"מ במידי דנפל ליה בירושה א"נ דזבין ליה אפטרופוס דידיה וכו' אבל במידי דנפל במתנה דמוכח מילת' ההוא דיהביה ניהליה לאשתמוטי מדינא דגוד איגוד דיהב ליה מוקמי' ליה אפטרו' ובריר ליה לקטן ההוא אנפא דעדיף ליה או למיגד או לאיגוד תדע נמי דהא לגבי דינא דב"מ כגדול חשבי' ליה לסלוקיה מדאמרי' לאשה וליתמי ולשותפי' לית משום דדב"מ הני יתמי ה"ד אילימא גדולים כ"ע יתמי נינהו אלא לאו קטנים דטעמא דיתמי הא לא יתמי אית בה משום דדב"מ אלמ' בקטן נמי מסליק בדינא דדב"מ וה"ה בדינא דגוד או איגוד וכולי עד כאן לשונו ונראה דלכ"ע שייך גבי אשה גוד או איגוד אף ע"ג דלית בה דינא דב"מ דהא ביתומים קטנים ליכא דדב"מ ומטעם אחר לא שייך גוד או איגוד וכן מוכח בתשו' הרא"ש כלל צ"ח והביאו הטור סימן כ"ז וכ"נ מדברי מהרח"ש בתשו' שם ומהראנ"ח סימן ט"ז עיין שם גם הרשב"א בתשוב' ח"ב סי' רל"ה וז"ל לאה וראובן יש להם בתים משותפות וכו' וראובן אינו רוצה לחלוק מפני שאין ארבע אמות לזה וד' אמות לזה חוץ משל פתחים וע"כ רוצה להכריח את לאה למכור את חלקה או לקנות כל חלקו בדינא גוד או איגו' והורו מקצת חכמי עירנו שלא אמרו חוץ משל פתחים אלא בחצר בלבד וכולי והאריך בתשוב' עיין שם משמע דגם אשה שייך בגוד או איגוד וכן כתב הרשב"ש סימן ס"א וסימן רמ"ט באלמנה שהגבו לה ב"ד קרק' דיכולי' לומר לה גוד או איגוד עיין שם ומ"ש הטור בשם הרמ"ה דבית דין מעמידים אפטרופוס לקטנים ודני' גוד או איגו' ז"ל הרמ"ה בפרק קמא דבתרא סימן קע"ג דמ"ו ע"ג אלא אפילו היכא דאקנייה לקטן דלאו בר חיובא הוא ה"מ במידי דנפל ליה בירושה א"נ דזבין ליה אפטרופו' דידיה וכולי אבל במידי דנפל ליה במתנה דמוכח מילתא ההוא דיהבה ניהליה לאשתמוטי מדינא דגוד או איגוד דיהיב ליה מוקמ' ליה אפטרו' ובריר לקטן ההוא אנפא דעדיף ליה או למיגד: