אור ברסלב

ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב

סימן קע

סימן קסו

א דין ט"ו עשה מאמר ביבמתו וכו' בתשו' מרן בדיני יבום סי' ו' דקדק מהר"י שמוט מתשו' הרשב"א שכ' מיהו לענין דינא כ' ר"ח דלא קי"ל כלישנא בתרא דרבא אלא כל"ק וכו' דנראה דהרשב"א נמי ס"ל כר"ח ומרן שם כ' דיותר יש לסמוך על עדות המ"מ דמשמע דהרשב"א נמי סבר כלישנא בתרא ע"ש. ותשו' הרשב"א היא בת"ד סי' ש"ג ע"ש ונראה דהמ"מ הביא דעת הרשב"א דס"ל כפירוש הרמב"ם דרבא בלישנא בתרא דאמר הותרה היא ה"ד לאחים אבל לדידי' אסורה אבל לענין הלכה אפשר דס"ל דקי"ל כל"ק מיהו הרשב"א בחי' ליבמות ר"פ ר"ג כתב דהא קי"ל כלישנא בתרא דרבא וכו' ע"ש. גם מ"ש מהר"י שמוט דהתוס' ר"פ ר"ג ס"ל דאחר גט הוי חליצה פסולה שכת' צריכות ב' גיטי' וחליצה למ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור הכא בעי ב' חליצות וכו' כבר כ' מרן דאין ענין דרבא להכא דרבא מיירי כשנתן גט למאמרו ומתני' מיירי בנתן גט סתם אף לזיקתו כמ"ש התוס' בבבא דעשה מאמר ליבמתו ונתן לה גט צריכה חליצה ע"ש ותמהני דבגמרא דף נ"א מותבי' מברייתא לרב דאמר תלינה פסולה צריכה לחזור וכו' אימא דרב ס"ל כלישנא בתרא דרבא דנתן גט למאמרו הותרה היא אלא ודאי משמע דמיירי בנותן גט סתם אף לזיקתו מיהו גר' דלמ"ד דרבא הותרה לאחים קאמר אבל לדידיה אסורה א"ל דמתניתין דעשה מאמר ליבמתו ונתן להגט צריכה חליצה אף בנתן גט למאמרו מיירי דלא שריא ליבם וכן עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות ב' גיטין וחליצה מיירי בגט למאמרו ואפ"ה חשיב חליצה פסולה כיון דאסורה לדידיה והיינו דמותבי' מברי' לרב וה"ה ממתני' אלא משום דמתני' אפ' לומר דבעי ב' חליצות וקאי נמי צריכות אחליצה כמ"ש התוס' והרשב"א. והריטב"א שם ומהר"י שמוט כ' דבלא"ה אין להקדים הגט כמ"ש התוס' בפר' ד' אחין וז"ל הק' ריב"ן דתנן פ' ר"ג דיש מאמ' אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחלוצה וכו' אבל יבומי חד מיינהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבם אידך. ותי' דלכתחי' אין לעשות כן דגזרי' גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא וכו' ומרן כ' דאין דברי ריב"ן מוכרחי' דא"ל דאה"נ דיכול ליבם אלא דמתניתין לא נחית להכי ולא אתא אלא למימר מה צריך לעשות כדי שיותרו ב' היבמות לזר ע"ש ודבריו תמוהים דבגמרא דף נ"א פרכינן לר"ג דאמר נותן גט לא' וחולץ לה וכו' מכדי קסבר ר"ג אין מאמר אחר מאמר א' נמי תתייבם גזירה וכו' אלמא בדוקא קאמר חולץ ולא להתירה לזר והרא"ש בתוספות ר"פ ר"ג כתב וז"ל וא"ת יתן לאחת גט למאמרו ותשתרי השניה כדאמרי' בפ"ד אחין נתן גט למאמרו הותרה צרתה ותור' הריב"ן כי קאמר רבא הותרה צרתה ולא"ד אפילו היא ה"מ בדיעבד אבל לכתחלה לא אמרינן דיתן גט למאמרו להתיר צרתה או היא ורבי' מנחם תיר' דרבא דוקא אמתני' קאי שמת העושה מאמר ואז הותרה לשאר האחים אבל לדידיה לא משתריא וכו' ע"ש ונר' דס"ל להר"ם דוקא לשאר האחים הותרה צרתה לל"ק או אפי' היא לל"ב אבל לדידיה אפילו צרתה לכ"ע אסורה מיהו קשה דהא קתני סיפא בין יבם א' לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה א' וכן תניא וכן אתה אומר בב' יבמין ויבמה א' ע"ש בשלמא לל"ק דרבא דהוא אסורה אפילו לאחים ניחא אבל לל"ב דהיא מותרת לאחים יתן גט זה למאמרו ותותר להיבם האחר ושוב ראיתי להרמב"ן והרשב"א בחי' ר"פ ר"ג שדחו תי' זה מסיפא ותי' בשם י"מ דה"נ דיכול ליבם אלא דמתני' אתי' לאשמעי' מה עושה אם בא להוציא אבל לר"ג פריך שפיר כדברי מר"ן וכ"כ הריטב"א בחי' דף נ"ב ע"ש. ואם כן דעת ה"ר מנחם והרמב"ן והרשב"א והריטב"א דלכתחי' נמי יכול ליתן גט למאמרו:

תוכן העניינים

ערך השולחן אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה