אור ברסלב

ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב

סימן קמג

סימן קמא

א דין ב' ואם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו וכו' כן לשון הרמב"ם וכתב הטור שכן יראה מדברי הרי"ף שכתב בתשובה נתן גט על תנאי צריך שימסור הגט ליד האשה בכדי שלא יוכל לבטלו ורוצה לו' משהגיע הגט לידה שוב אינו יכול לבטלו וז"ל הרי"ף בתשו' סימן ל"ב זה שאמר הגאון מוטב שימסור לה הגט סמוך עליו שאם אמר לה מעכשיו ומסרו לה אינו יכול לבטלו ואם מסרו לשליח יכול הוא לבטלו וכו' ושם בתשוב' הרי"ף כתב גבי שמא פייס כלומר שמא פייסה בדברים ומחלהו לו התנאי וכו' והביאו הרשב"א בחי' גבי וליחוש שמא פייס וכו' והכריח דמיירי באומר ע"מ דאם לא א"ל מעכשיו או על מנת למה צריך לפיוסה אפי' בע"כ יכול הוא לבטל ופן משמע מתוך אותה תשובה שכך כתב בה וזה שאמרת למה לא חששנו זה החשש בשאר תנאי' כגון על מנת שתתן לי מאתים זוז וכו'. נראה מלשונו שאף זה בעל מנת הוא וכו' ע"ש אם כן נראה דעת הרי"ף דמסר הגט לידה על תנאי וא"ל מעכשיו אינו יכול לבטלו בע"כ אבל אם נתרצו שניהם הגט בטל כמ"ש הרמב"ן הביאו הרשב"א והר"ן שם וכתב המ"מ בפ"ט שכן דעת הרמב"ם ע"ש. והרמב"ן פרק מי שאחזו כתב דלפי גי' הספרים וכו' למדנו שהנותן גט לאשתו על תנאי אפילו א"ל מעכשיו אם בטלו שניהם התנאי בטל הגט ואפילו קיימתו אחר כך וכתב שאין כן דעת הרמ"ה הספרדי וכל' הזה כתב הריטב"א בחי' אבל הטור וכו' וכתב ה' מכתב מאליהו בשער ז' שזה שכתב שאין כן דעת הרמ"ה הספרדי ט"ס נפל וצ"ל שכן דעת הר"ם הספרדי והוא הרמב"ם והמשך לשון הרשב"ץ כך הוא הרמב"ן פי' וכו' וכתב גם כן שכן הוא דעת הרמב"ם וכלשון הזה כתב הריטב"א כלומר שגם הריטב"א כת' כדברי הרמב"ן אם בעיקר הדין ואם במה שהעיד שכן הוא דעת הרמב"ם. אבל מדברי הרא"ש נראה שחולק וכו' ע"ש ותשוב' הרשב"ץ ח"א סימן קי"ח הביא לשון הרמב"ן שכ"כ וכן דעת הר"ם הספרדי עכ"ל רבינו הרמב"ן וכל' הזה כתב הרשב"א בלי פחת ויתר אבל בספר אה"ע כתב תשו' להרא"ש וכו' ע"ש. וכן צ"ל בב"י וכ' שכן דעת הר"ם הספרדי וכל' הזה כתב הרשב"א ודברי הרשב"א בחי' גב' וליחוש שמא פייס וכו':

ב דין ו' ויש מי שאומר שאם הוא מתרצה וכו' מהרש"ל בפרק ז' דגיטין סימן ט' תמה דא"כ לא פליגי רבנן ורשב"ג אלא בנתנו שלא מדעתו. ואם כן תפשוט דנתינה בע"כ הוי נתינה וכו'. ונראה ליישב דסבירא ליה דהכא לא שייך לומר נתינה בע"כ מאחר שהיא חייבת איצטלית שלו והוא מבקש את שלו ואם כן כל שהיא רוצה להחזיר לו את שלו אפילו בע"כ מקרי נתינה כעין פריעת חוב וכו' עיין שם ועיין בהט"ז והב"ש:

ג דין ח' הגה וי"א שצריכה לשמש וכו' כ' הב"ש לחומרא ואם שמשה יום א' וקדשה אחר חוששי' לקידושי' וכ"כ מרן הב"י דהוי ס' מגורשת אבל מהרש"ל בפרק ז' דגיטין סימן י"א כתב רלא דק דכתב הרא"ש ויראה לי עיקר וכו' משמע שכן פוסק ולא בדרך ספק כלל. ואפשר דעתו שלא לפסוק להקל שאם לא הניקה ב' שנים ומת שתהא מתייבמת ולא חולצת אבל אם נתייבמה לא תצא ומדברי הטור נמי משמע שכך דעת הרא"ש לגמרי ולא הזכיר שום ספק עיין שם:

תוכן העניינים

ערך השולחן אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה