אור ברסלב

ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב

סימן פ

סימן עט

א דין א' דחקה עצמה וכו' בר"פ מציאת האשה בעי ר"פ עשתה ב' בב"א מהו וכו' ורש"י והתוס' כ' דלר"ע דס"ל דהעדפה ע"י הדחק לעצמה מ"ל וכ"פ ר"ח כר"ע מהא אבל רבי' האיי כ' דר"פ ורבינא בעו אליבא דרבנן וכו' הוי לעצמה אבל הרמב"ם פ' כרבנן ולא הביא הני בעיות דר"פ ורבינא וכ' המ"מ אפשר דס"ל שהם אליבא דר"ע ואין הל' כמותו וכ"כ רבי' ישעיה מטראני הביאו בא"ז דהל' כרבנן חדא דיחיד ורבי' הל' כרבי' ועוד כמה סתמי סתם רבי כרבנן הכא דתנן מצי' האשה לבעלה כרבנן וה"נ תנן בב' אוחזים ואע"ג דבעיא דר"פ ורבי' שייכי אליבא דר"ע לאו דס"ל כוותי' אלא דייקי' אמילתיה לידע' טעמיה דידי' ולעולם לא ס"ל כוותי' ומש"ה לא שבקי' הא דקי"ל הל' כרבי' והל' כסתם משנה עכ"ל וא"ל דאי אליבא דרבנן א"כ בקונם שאני עושה לפיך אמאי אמ' רבנן א"צ להפר משום דגם העדפה ע"י הדחק לבעל אכתי יפר שמא תעשה ב' או ג' מלאכו' בב"א ותיפשוט מינה דהוי לבעל א"ו לרבנן הכל לבעל ובעיא דר"פ ורבי' אליבא דר"ע ואין הל' כמותו מיהו י"ל משום דל"ש כמ"ש התוס' דף ט"ו בד"ה שמא יגרשנה וכו' דהא דלא אמ' שמא תאמ' איני ניזונת ואיני עושה דלא שכיח שתאמ' כן ונר' דלת"ק ל"ק להו דלא חייש שמא תאמ' איני ניזו' וכו' דה"נ לא חייש שמא יגרשנה וכו' כמ"ש הח"ה שם וה"נ צ"ל דלא חיישי' שמא תעשה ב' או ג' בב"א:

ב דין ד' כל אשה רוחצת וכו' ומצעת לו את המטה וכו' אם היא קטנה שאינה יודעת להציע לו המטה אינו יכו' לכופה שאין זו כשפחה גמורה וכ"ש אם אין דרך בנות העיר לעשות כן וכו' הרשב"א בתשו' ח"ד סי' קס"ט ע"ש:

ג דין ז' או נכסי' וכו' כ' הרדב"ז בתשוב' ח"ב סי' שי"ח דאם הבעל י"ל ממו' כדי לקנו' שפחה והוא אינו רוצה לקנו' אין כופין אותה לעשו' המלאכו' ואם היא אומרת לקנות מהנדונייא והוא אינו רוצה כיון שהוא חייב באחריות הנדונייא ושמא תמות וכו' הדין עמה וכופין אותו וקונה שפחה מהנדוניי' דהוי כאלו הכניסה אותה עמה ע"ש וכן נראה מדכתב הרמב"ם היא אומ' ראוי הוא לקנו' שפחה והוא אומ' אינו ראוי עליה להביא ראיה ואין כאן מקו' לשבו' וכ' המ"מ הטעם שהרי מן הסתם הוא משועבדת לו ואין מקו' לשבו' לפי שהיא אינה תובעת ממנו ממו' שחייב לו שנאמ' ישבע היסת ויפטר אלא שבאה ליפטר משיעבו' ואינה נפטרת אלא בראיה ע"כ וא"א דאם יש לבעל ממו' והוא אינו רוצה לקנו' כופי' אותו לקנו' א כ כשהוא אומ' אינו ראוי לקנו' פשיטא דצרי' לישבע ליפטר דהרי היא תובעת ממו' א"ו דאפי' י"ל לקנות אין כופין אותו לקנו' והיא אינה תובעת ממנו אלא ליפטר משיעבו' לכן אין מקו' לשבו' וא"כ אם הכנוסה לו נדונייא כופי' אותו לקנות:

ד דין ח' הגה אינה מצעת וכו' כת' הרשב"א בתשו' ח"ד סי' קס"ט דאם היא גדולה מצעת לו מטתו כדי שתהיה חביבה לו וכו' ושמא אינה מצעת לו כרי' וכסתו' שיש בזה טורח ועמל אלא מצעת לו לבדין וסדיני' לבד ואם אין דרך משפחתו או משפחתה בכך אין חייבת בכך לפי שעולה עמו ואינה יורדת עמו לעשו' דברים של גנאי כשפחה ע"ש:

תוכן העניינים

ערך השולחן אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה