ערוך לנר על יבמות· רבי יעקב אטלינגר
דף יט.
בגמרא ואלא מאי כללא: הא דלא חש לתרץ קושיא זו י"ל דהא אמרינן (ר"פ ב' דעירובין) דאין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ וזה שייך גם היכי דקתני כלל אמרו כמבואר שם:
שם קטעי רבא בארבעה זוגי: עיין בתוספ' הרא"ש שהקשה דכמו דמודה ר"ש בב' אחים דליכא זיקה ה"נ נימא בב' יבמות ואיך אפשר לומר אי בד' זוגי איירי דמייבם הראשונות משום זיקה ככנוסה דמי', ופירש מכח קושיא זו פי' אחר נגד פירש רש"י, אבל המהרש"א תירץ על קושיא זו דסברא זו דבב' אחים לאו ככנוסה דמי לא שייך רק גבי אחים משום דלא שייך קנין בע"כ אבל בב' יבמות כיון דיכול לכנוס בע"כ שפיר הוי זיקה ככנוסה, אכן נלענ"ד שלהרא"ש לא ניחא סברא זו דגם לענין ב' אחים שייך קנין בע"כ דאם בא האח האחד עלי' אפילו בע"כ דידה ובע"כ דאחיו האחר נקנית לו ופקע זיקה דאידך, ואין להקשות לדעת הרא"ש דגם בב' יבמות לא אמרינן זיקה ככנוסה א"כ כי פריך לעיל איך משכחת לר"ש א"א שלא הי' בעולמו וקאמר אי בחד אחא או בתרי ולא ייבם ולא מית למה לא קחשיב בתרי אחים ואפילו מית וכגון שאחיו המת שלא הי' בעולמו הי' לו ב' נשים דלא שייך זיקה ככנוסה גבי אחיו השני, די"ל דאכתי לא אסיק אדעתי' לחלק בין יבמה א' לב' יבמות דהא גם בין זיקת אח אחד לזיקת ב' אחים עדיין לא אסיק אדעתא לחלק מדלא מתרץ דמשכחת בג' אחים ואפילו מת וכמש"כ הרשב"א, אכן לפי האמת משכחת גם בכה"ג לר"ש א"א שלא הי' בעולמו:
שם ולא זו אף זו קתני: עיין במהרש"א שהקשה למה לא קאמר דקאמר כן משום דבפלוגתא לא קמיירי ולכן נקט רישא לפרש היכא דמודו כ"ע, ולענ"ד לאו קושיא הוא דמנ"ל דרב פפא חולק ארבי אושעי' דס"ל דבפלוגתא קמיירי כדאמרינן לעיל (דף ט') דלמא ס"ל בהא כוותי' וכרב אשי לעיל דס"ל ג"כ דבפלוגתא קמיירי, ולפמש"כ לעיל (דף י') אפילו לפי תירוץ רבא קמיירי בפלוגתא ולכן ע"כ צ"ל הטעם משום לא זו אף זו קתני:
שם ותיובתא .דר' אושעיא עיין בירושלמי שמייתי ג"כ ברייתא כר' אושעיא אכן הש"ס שלנו ע"כ חולק על הירושלמי דהא אמרינן לעיל (דף ט') דאתותב רבי אושעיא והיינו מהך ברייתא דמייתי סיעתא לרב פפא.
שם בתוספ' ד"ה והא טעמא דר"ש. המ"ל דלדבריהם דרבנן קאמר להו: י"ל דלא קאמר כן משום דבירושלמי מייתי ברייתא דקאמר ר"ש בפירוש דבקרא מספקא לי' אי מאמר קונה אי לא אלמא אליבי' דנפשי' קאמר ופשיטא לי' דזיקה לא קונה מדלא מספקא לי' אלא במאמר והרי אין מאמר בלא זיקה:
בד"ה ועוד מתיב ר"א. דרבי אושעיא לאו היינו רב אושעיא: פי' ולעיל גרסינן רבי אושעיא והכא רב אושעיא, אכן בתוספ' בעירובין (דף ס"ח) כתבו אפכא דלעיל גרסינן רב והכא רבי וכן בתוספ' הרא"ש הכא כתב מתיב רבי אושעיא, אבל נראה דט"ס הוא דבפי' כתבו התוספ' בעירובין שם דרב אושעיא מאוחר לרבי אושעיא: