אור ברסלב

ערוך לנר על יבמות· רבי יעקב אטלינגר

דף יז.

דף טז:

בגמרא היינו תדמוד היינו תמוד. נלענ"ד דבכל הסוגיא דכאן שכתוב תרמוד צריך לגרוס תדמור וכן הוא מפורש בירושלמי, וכן בדברי הימים ב' ט') שכתוב שם ששלמה בנה תדמור ונתישבו שם עבדיו פירש המפרש שזהו מה דאמרינן אין מקבלין גרים מן התדמורים, ולפ"ז גרסינן בדברי רב אשי דהכא היינו תדמור היינו תמר וטעמו נראה משום דבמלכים נקרא שם העיר שבנה שלמה תמר ובד"ה נקרא תדמור ועוד דבמלכים גופא יש קרי וכתיב דכאיב חמר וקרינן תדמור:

שם ברש"י ד"ה יומא טבא. משום דממזרים הם: ק"ק דלמ"ד מקבלין גרים מהם הרי לא מחזקינן אותם בפסולים ולמ"ד אין מקבלין איך יטמעו בהם הא לא מקבלים אותם, ועוד דלשון ויתיב וקאמר משמע דרב יהודה קאמר הכי וא"כ איך אפשר לומר דממזרים הם דהרי מ"ד הכי טעמו משום דס"ל נו"ע הבא על ב"י הולד ממזר כמבואר לעיל ורב יהודה ס"ל לקמן (דף מ"ה) דהולד כשר, ולכן לולא פי' רש"י הי' נלענ"ד יותר לפרש דעושין יומא טבא משום דהצירו לישראל בבית ראשון ושני כדאמרינן בבראשית רבה בפ' עקידה וירש זרעך את שער שונאיו רבי אומר זו תרמוד אשריו כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד שהיתה שותפה בשני חורבנות עכ"ל, והא דמייתי לה הכא משום דאיירי לעיל מתרמוד:

שם בתוספ' ד"ה ואין בנך הבא, וק' לר"ת לפירושו: אולי יש ליישב זה לפי' רש"י כיון דר' יוחנן לא רצה לתרץ רק הא דולדה כמותה א"כ הי' אפשר לפרש מה דקאמר בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך הייני שילדה ישראלית מישראל אבל בנך מן הכותית שילדה כותית מישראל אין קרוי בנך אלא בנה אבל מכותי שבא על בת ישראל י"ל דלא איירי ר"י דהרי גם גם לפי פי' ר"ת צריך לפרש באמת כן מימרא דרבי יוחנן אבל מכ"מ מטעמא דרבי יוחנן דייק רבינא שפיר כיון דע"כ טעמי' מדכתיב כי יסיר ולא כי תסיר א"כ ש"מ דבנך הבא מן הישראלית שילדה מן הכותי קרוי בנך וא"כ מוכח מר' יוחנן כן אבל מכ"מ בפי' לא קאמר מה דקאמר רבינא כן נ"ל לישב פי' רש"י ונראה כן כוונתו ממה שכתב קידושין (דף ס"ח) ע"ש:

פרק שני

בתוספ' ד"ה מאן דתני ראשונה. הכא לא בעי מאן דתני ראשונה: עיין ברמב"ן ורשב"א ורא"ש וריטב"א שפירשו פירוש אחר בגמרא דהכא דאמתניתן דלקמן (דף ל') קאי, ולפי' זה מתורץ קושיה התוספ' דהכא דוקא קתני ראשונה דהטעם האין כאן יבום משום דכבר נפלה פעם א' והיתה אשת אחיו שלא הי בעולמו גם עתה אסורה ולכן דוקא קתני ראשונה אבל לקמן דאין האיסור מטעם נפילה ראשונה קתני שפיר השני', אבל התוספ' לשיטתם הקשו שפיר דט"כ לא פירשו כן דגרסו בפי' לקמן במתניתן (דף ל') הראשונה יוצאת ולכן גם רש"י לא יכול לפרש כן דגרס ג"כ לקמן הראשונה רק שלהראשונים אפשר שהוקשה מה שהוקשה גם להתוספ' לקמן דבמשנה ראשונה קרי ראשונה לראשונה לנפילה ובמשנה שניי' קרי ראשונה לראשונה לנשואין ולכן גרסו התוספ' שם במשנה שנייה והשניי' תצא ופירשו הכל בלנפילה, והראשונים י"ל דגרסו אפכא במשנה ראשונה השניי' תצא ובמשנה שניי' גרסו הראשונה ופירשו הכל לענין נישואין אבל מכ"מ דעת הרא"ש תמו' לי דלקמן כתב כפי' התוספ' וגרס במשנה ראשונה ראשונה ובשניי' שניי' והכא כתב כפי' הראשונים והביא בגירסת משנה הראשונה השניי' תצא:

תוכן העניינים

ערוך לנר על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה