ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד
סימן קעא
ברכות ושלומים מרובים כטל ורביבים לכבוד ידידי הה"ג החריף ובקי עמר נקי חסיד ישר ונאמן כקש"ת מו"ה אלעזר רוקח נ"י האב"ד דק"ק הובניב יע"א:
ע"ד קושי' מעכ"ת בהא דאיתא בנדה דף ל"ו ע"ב המקשה נדה, קשתה ג' ימים ה"ז יולדת בזוב וכו' ופריך הש"ס אטו כל המקשה נדה היא, אמר רב נדה ליומא וכו' ור' יצחק אמר המקשה אינה כלום, ופריך והתנן המקשה נדה א"ר בימי נדה נדה, בימי זיבה טהורה ובתוס' ד"ה נדה ליומא נראה דאף לבעלה לא חיישי' שמא תשפה דאזלינ' בתר רוב נשים שאינ' שפות לילה ויום אחר קשויה, וע"כ מותרת לבעל' בלילה והקשה מעכ"ת הא איתא שם דף ל"ח ע"א דאין קושי לנפלים א"כ לפי מאי דקיימ"ל כרשב"ג דכל דלא שהה ספיקא הוי משום דמיעוט נפלים הוי מיעוט המצוי א"כ הו"ל למיחוש בכל קושי שמא תפיל ואין קושי לנפלים, בשלמא לענין טהרות י"ל דמניחין הטהרות עד אחר הלידה ואם תלד ב"ק יהי' טהור, אבל לבעלה קשיא ע"כ תוכן קושייתו:
ולענ"ד לק"מ דהא דאמרי' אין קושי לנפלים אין הפירוש אם הולד יהי' בר קיימא או לא אלא כל שנגמר ימי עיבורה בשלימות דהיינו ז' לבר שבעה וט' לבן תשעה אפי' אם אינו בר קיימא שפיר אית בי' קושי ומאי דאמרי' אין קושי לנפלים היינו נפל שאינו נגמר זמן עיבורו והכי משמע ממש"כ הרמב"ם בפ"ז מה' א"ב ה"א בד"א שנולד ילד חי וכו' נשמע בהדיא דלאו בב"ק תלי' מילתא אלא בהשכונות עיבורו, והשתא שוב לק"מ קושייתו דנהי דקיי"ל כרשב"ג וחוששין למיעוט נפלים היינו מיעוט דאינם בר קיימא דזה הוי מיעוט המצוי, אבל למיעוט שלא יצאו חי לאויר העולם הוי מיעוט שאינו מצוי כלל י"ל גם רשב"ג ל"ח לה מדאור' כלל וזה פשוט לענ"ד, והשית"ב יראינו נפלאות מתורתו ובקיבוץ נדח"י נגילה ונשמחה בישועתו כנה"ר ונפש אוה"נ דושו"ט ושתה"ק: