אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן לז

סימן לו

בדין נקובת המוח וקרומיו המבואר ביור"ד ס"י נ"א ופסק הרמ"א שם בסעי"א דבקרונא עילאי לחודא טריפה, ויש לחקור אם הוא טריפה מח"ע או דילמא לעולם ס"ל דלא מטריף עד דניקבו תרווייהו, מיהא כיון דאינקוב עילאי ממילא תתאי סופו לנקוב ונפק"מ בזה לדינא לפימש"כ התב"ש בס"י מ"ב יעיי"ש וכיו"ב כתב נמי הפרמ"ג בסי' נ"ג דהא דאמרי' קרום שעלה מחמת מכה אינו קרום הנ"מ בנקב שהוא טריפות מח"ע אבל אם אינו מח"ע כגון ביותרת הכבד שניקב דהוא מטריף משום שסוף הכבד לנטל בזה מהני סתימה ע"י קרום שעלה בו עיי"ש, א"כ ה"נ אי ענה קרום בקרונא עילאי סתימה מעליא הוא מדינא, ונראה דיש לפשוט זה מלשון הרא"ש פא"ט ס"י י"א שכתב וז"ל ור"ש ז"ל כתב לעיל גבי חסרון הגלגולת שאם ניקב העליון בלא התחתון טריפה שהתחתון רך ועתיד לנקוב משמע מלשונו שאם ניקב התחתון בלא העליון כשר שהעליון חזק ומתקיים, וכן משמע לאותה גירסא דעד דאינקב תתאי דמלתא דפשיטא היו דלא מיטרפא בנקיבת התחתון ור"ת ז"ל פסק כלישנא קמא לחומרא וכ"ו עכ"ל, ודברי רבינו צריכין ביאור במש"כ וכ"מ לאותה גירסא וכוי דלכאורה נא אתפרש כוונתו בזה תו יל"ד בדברי הרא"ש ז"ל במה דקאמר ור"ת פסק כלישנא קמא לחומרא היינו הך דר"ש וא הו"ל למימר אלא וכ"כ ר"ת, אבל נ"ל בס"ד דה"פ דר"ש ס"ל לכו"ע לא מטרפא אלא בנקיבת תרווייהו רק דלישנא קמא ס"ל אי אינקיב עליאי סוף התתאי נמי לנקוב ולישנא בתרא ס"ל דלא מטרף אלא אי מינקב קרמא תתאי ג"כ וע"ז קאמר הרא"ש דהכי משמע לשון עד דאינקב משום דלכאורה הול"ל דיאנקב גם תתאי וכן היא לשון הרמב"ם לג"י הב"ח עיי"ש אלא דה"ק משום דללישנא קמא בקרמא עילאי מטרף משום דסופו לנקוב משו"ה קאמרו אינהו דלא מטרף משום טעם סופו לנקוב עד דאינקב ממש, כן נראה לי בכוונת הרא"ש ומש"כ הרא"ש דר"ת פסק כלישנא קמא לחומרא בעלמא קאי וה"ק השתא דאמרת דצלי"ב פשיטא דלא מנקב בתחתון לחודא א"ש דפסק הר"ש כלישנא קמא משום דר"ת כללא כייל בעלמא דפסקי' כל"ק לחומרא דאילו הוי מפרשי' כפי' הרי"ף דללי"ב בקרמא תתאי לחודא מטריף א"כ ל"ש לומר דלי"ק מחמיר א"כ הו"ל למיפסק כל"ב מטעם שכ' הרא"ש להרי"ף דפסק כלי"ב עיי"ש, וכשתמצא לומר כל הפוסקים שוים בזה דל"מ מאן דפליג בזה על הר"ש ואיכא למימר דלכו"ע למאן דאמר קרמא עילאי הוי טעמא משום דסוף תתאי לנקוב יש ליישב בזה הא דכתב הרא"ש דטעמא דמאן דפסק כלישנא בתרא דקרמא תתאי משום דרשב"נ וריב"ל מהדרי למיהב בי' סימנא ש"מ דס"ל כן, ולהנ"ל י"ל דאין קושי' מזה לשי' הר"ש הנ"ל דפ' כמ"ד קרמא עילאי דנפק"מ שפיר כגון דעלה סתימה בקרמא עילאי אי אינקב גם תתאי ל"מ האי סתימה כיון שכבר ניטרף פ"א שוב אינו חוזר להכשירו אבל אי לא אינקב תתאי מהני סתימא בקרמא עילאי כן נ"ל בס"ד, ויתיישב בזה קושיי' הש"ך בס"ק ח' למאי הילכתא כתב רמ"א דאין אנו בקיאין בבדיקה דהא בהג"א שהוא מקור דין זה כתב דאינו כשר אלא למאן דאמר קרום העליון שניקב כשר, אבל למ"ד טריפה ה"נ כיון שנמצא התולעת על קרום העליון טריפה וא"כ הרב שפסק בניקב העליון לבד טריפה ה"נ אפילו היו בקיאין בבדיקה טריפה ולפימש"כ מיושב קושי' זו דנפ"מ אילו נסתם העליון ע"י קרום ואילו היו בקיאין בבדיקה וניכר שלא ניקב התחתון היו כשר משו"ה הוצרך לומר משום דאין אנו בקיאין בבדיקה כן נראה לפענ"ד בס"ד, עוד יש נפק"מ לפימש"כ הפרמ"ג בסי' ל' דכל טריפות שאינו מנח"ע לא מהני בספיקו שהיית י"ב חודש דאמרי' תוך י"ב חודש סופו לנקוב גם תתאי ומשם ואילך לא יחי' י"ב חודש ולפי"ז צריך לבירור דידי' כ"ד חודש ובזה צ"ע על הפרמ"ג בסי' פ"א בשפ"ד ס"ק ד' שמספקא לי' בבהמה שהיתה מנענעת בראשה כמה זמנים שקורין שווינדעל דיש לה מסתמא מים בראש כמש"כ האחרונים ואח"כ שחטו אם יש להטריף למפרע החלב שקודם י"ב חודש דחזקה דהשתא וסמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא מדרבנן והצ"ע, ולפימש"כ הפרמ"ג הנ"ל אין מקום ספק בזה דהא טריפות זה אינו מחמת עצמו אלא לפי שסוף הקרום לפסוק א"כ מאי מהני לן י"ב חודש דבעינן כ"ד חודש, הן אמת דבגליון רש"א הקשה ע"ז מש"ס חולין דף כ"ז ע"ב שנקדר קנה שלה וכו' תוך י"ב חודש הוי עוד שם מעשה בענבול באחד שנפחת גולגתו וכיון שעברו עליו ימות הצינה מיד מת והרי התוס' כתבו דף מ"ג ע"א ד"ה הנך דאפקת דחסרון גרגרת בכאיסור טריפה משום דסופו לפסוק א"כ מאי הוצרך בנקדר הקנה תוך י"ב חודש הא יכול לומר תוך כ"ד חודש הוי וכן בגזלגולת דכתבו התוס' דף מ"ב ע"ב דטריפה משום סוף הקרום לפסוק אף אם חיהה אחר ימי הצינה ליכא ראי' ולכאורה התמיה נשגבה מאוד ומ"מ נראה ליישב התמיה דשפיר משכחת לה נקדרה כאיסור שהוא טרפה מח"ע ע"י מה דמבואר בש"ך סי' ל"ד ס"ק ד' עיי"ש, ומהא דאמרו כיון שעברו עליו ימי הצינה אין כאן קושי' דמעשה שהי' כך הי' והיינו דאמר לי' משם ראי' להיפוך, ומ"מ צ"ע על הפרמ"ג הנ"ל בסי' פ"א דלפי הנראה תברי' לגזיזי' ועיי"ש בפרמ"ג סי' ל' הביא בשם רש"ל בכל טריפות שהוא מחמת שסופו לנקוב אין ראי' אם חי' יחי' הרבה, א"כ בחולין דף מ"ה ע"ב לוי חזיי' להאי גברא דטרי' לרישי', ואמר נתמזמז מוחא דידין לאו דלא קחייו לא דאינו מוליד והא נתמזמז אינו טריפות מחונ"ע אלא שסוף הקרום לפסוק א"כ מאי ס"ד דלוי דקאמר דלא קחיי הא טריפות כנ"ל וודאי חי' יחי' וצ"ע, ועיין בפ"ת סי' ל"ה שהביא בשם תשו' פרי תבואה דבחסר כיס הוורדא יש לסמוך בבהמה שחיתה י"ב חודש אשיטת המכשירין ולהפרמ"ג הנ"ל צריך לזה שהיית "ד חודש דהא ניטל הכיס אינו טריפות מחמ"ע אלא לפי שסוף הוורדא לנקוב ובזה לא מהני שהיית י"ב חודש:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה