אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן ד

סימן ג

בימי הספירה, יעמוד לו השי"ת לעזרה, ויהי עליו סתרה, הכא השתא ובתדורה, כבוד הרב הגאון ערוגת הבושם מו"ה שמעון פאללאק נ"י האבדק"ק בעלעניעש יע"א יקרת מכתבו, עם כל ההעתקית מתשובות הגאונים שהגיעוהו, אודות השו"ב שבעירו שכבר הגיע לימי הירידה והוא בן ס"ב שנים והדר"ג תהה על קנקנו ומצאו פגום במה שהראה לו כמה פעמים סכין של שחיטה פגומה בחזקת בדוק, וגם ריחו כבר נמר, [כפי מה שמבואר בדברי מעכ"ת שנמצאו בו עניינים שאינם ראויים לשו"ב] רוח דעת וי"ש, השביעני במרורים והרוני לענה, עד כמה ירדנו פלאים בדור עני הלזה אוי לדור ששופטים את שופטיהם, ורוצים לחפש ולחפות בזכותו של שו"ב אשר הרב אומר עליו שאבד הרגשתו, אילמלא ראיתי לא האמנתי כי כבר הגיע הדור לדיוטא תחתונה כזו, השי"ת ירחם, ובעיקר הדין מה לי להוסיף על דברי הרבנים הגדולים שכבר קדמוני דשחיטתו של שו"ב הנ"ל אסורה הן מחמת עדותו של הדר"ג הרב מארא דאתרא, שהמחוהו עליהם ונאמן כבי תרי כמבואר בתשו' שיבת ציון סי' כ"ג ובתשו' דבר"ח סי' ז' ובתשו' מהרי"ם שיק סי' י"א, ומבואר שם שאין הרב צריך להעיד כן בפני ב"ד דזה לא בעי עדות בפני ב"ד כלל, ומה שטוען השו"ב שהרב יש לו טינא בלבו עליו, מלבד מה שמבואר בחו"מ סי' ז' שאין הבע"ד נאמן לומר כן אאפי' בדינ"מ עד שיביא ראי' אף את"ל שיביא ראי' לדבריו בזה מ"מ הוא נסתר מחמת עצמו דממה שחתם א"ע בשבועה שבכתב ידו שלא ישחוט עוד מר"ח אייר ואילך אין לך רגלים לדברי הרב יותר מזה:

וגם מצד השבועה שבכתב מצ"ע הי' ראוי לאסור איסור על נפשו ועל שחיטתו שרוב רבותינו האחרונים החמירו בה, ובאר הגולה סי' רל"ב הביא מתשו' הרשד"ם בשם רבנו יוסף הלוי ומבואר שם שחייב לקיים שבועתו:

א"כ פשיט וברור ששחיטת השו"ב אסורה מחמת תרי טעמא שכל א' כראי לעצמו, כש"כ בהצטריף שניהם הוי תרתי לרעותא, ותקותי חזקה שבודאי שארית ישראל לא יוסיפו להן כתף סוררת, ויכיפו ראשם לשמוע בקיל הורים ומורים:

ואז יזכו לשמוע קול מבשר בראש ההרים:

עת קרן עמו ירים בקיבוץ נדחי כל הנפזרים כנה"ר ונפש הדושו"ט ושתה"ק בכונפ"ח ע"ע:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה