אור ברסלב

ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד

סימן צ

סימן פט

תנן בפרק כלל גדול אבות מלאכות מ' חסר א', ואמרי' בגמ' מניינא ל"ל אר"י שאם עשאן כולם בהעלם א' חייב על כאו"א ופרכי' בגמ' דידע לה לשבת במהו, ומשני דידע לה בתח' ואליבא דרע"ק ומקשים הכא לשיטת הרמב"ם דתחומין י"ב מילין לכ"ע דאורייתא מאי דוחקי' לאוקמי' אליבא דרע"ק ובתחום אלפים, לוקמי בתחומין י"ב מילין ואליבא דכו"ע וראיתי בחידושי ח"ס ז"ל שמתרץ כיון דתחומין י"ב מילין נפק"ל מקרא דאל יצא איש ממקומו, ופשטי' דקרא מיירי בהוצאה עם הכלי ללקט המן, א"כ כיון דידע דרש דתחומין כש"כ דידע פשטי' דמיירי בהוצאה ממילא ידע נמי להוצאה ולא משכחת לה עשאן בהעלם א' ואינו מספיק לענ"ד כלל, דנהי דידע לה לתחומין י"ב מילין מ"מ אינו מוכרח שיצטרך לידע היכא רמת בקרא דהא מיירי בע"ה דלא ידע לשבת כלל אבל הפשוט נלענ"ד כיון דמיירי באיש דלא ידע לה לשבת כלל,:

{לפענ"ד דברי הח"ס נכונים דאי רק ידע מאיסור תחומין ששמע מבנ"א מהיכן ידע שהוא דאורייתא ועכ"ח ידע מקרא וא"כ ידע נמי מהוצאה כדברי הח"ס}:

וע"כ אי נימא דידע לה בתחומין, לאו דידע לה מידיעת בית רבו דהא לא ישב לפני חכמים שלמדוהו בכך, וע"כ משום דשמע אינשי אומרים דאסור לילך חוץ לאלפים אמה בשבת א"כ ע"כ הוצרך לאוקמי אליבא דרע"ק דתחומין אלפים דאורייתא דאי תחומין י"ב מילין מנא הו"ל למידע דודאי מה ששמע מפי אנשים שאסור לילך חוץ לתחום, אתחום אלפיים הוא דשמע כן, ח"כ בפשוט לענ"ד:

אבל יותר נכון נראה לענ"ד לתרץ קושי' הנ"ל, עפ"י מה דקשי' לי קושי' עצומה הא אמרי' התם בגמ' הניחא לר"י דאמר שגגת כרת הוי שגגה, אלא לר"ל דאמר עד שישגוג בלאו וכרת דידע לה לשבת במאי ולדידי' הוצרך לאסוקי דידע לה בתחומין ואליבא דרע"ק, ויש לתמוה הא ר"י ור"ל ל"פ אלא אליבא דרבנן דמונבז, אבל למונבז אפי' הזיד בלאו וכרת ושגג בקרבן נמי נקרא שוגג, וא"כ בלא"ה אתי שפיר דהא י"ל מתני' מונבז היא, ושוב מצאתי בחידושי הרמב"ן ז"ל שכ' הה"ד דהו"מ לאוקמי' כמונבז אבל אינו מספיק לענ"ד דהא מבואר בשמעתין דר"י ור"ל מוקי לה למתני' דכל השוכח עיקר שבת דוקא בהכיר ולבסוף שכח, אבל בשכח מעיקרו פטור ופריך עלה מברייתא דמייתי בגמ' ומשני דאינהו ס"ל כמונבז דפליג עליה דרע"ק וא"כ לדידהו ע"כ מתני' דכלל גדול אתי' כמונבז וממילא מעיקרו לא קשי' מתני' דידע לה לשבת במאי דהא למונבז משכחת לה בשגגת קרבן וצ"ל נהי דר"ל ור"י ס"ל כמונבז לענין דבעי היכר ולבסוף שכח מ"מ במאי דשגגת קרבן שמי' שגגה אין הכרח דס"ל כוותי' וא"כ י"ל שפיר דניחא לי' לאוקמי' כרע"ק בזה, דאיהו דפליג עליה דמונבז, ולפי"ז נ"ל בס"ד הא דמשני בגמ' דידע לה בתחומין אליבא דרע"ק, לאו בתחומין אלפים מיירי אלא בתחומין י"ב מילין, ואתי' מתני' אליבא דכו"ע והא דקאמר ואליבא דרע"ק הכי קאמר משום דבדין הוא דהוי מצי לשנוי ברוחא דמתני' מיירי בשגגת קרבן אלא דלפי זה לא אתי' מתני' אליבא דרע"ק דפליג עלי' דמונבז, ואנן בעינן לאוקמי' אליבא דרע"ק משום הכי צריכין לאוקמי' דידע לה בתחומין, והיינו דקאמר דידע לה בתחומין ואליבא דרע"ק הוא דצריכנא לאסוקי לזה:

{עי' שבת קנ"ג דאיתא ג"כ זה הלשון בתחומין ואליבא דרע"ק ושם לא שייך לתרץ כמ"ש רבינו כאן ועי' בסי' דלקמן דרבינו מתרץ גם לשון הש"ס שם עי"ש}:

וזה נכון מאד בס"ד ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על אוח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה