ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד
סימן סז
במפתח בבא, מזלא טובא, וכלהו נרגא דברכתא, בכל הני מילי מעליותא, דתליין במזלא עילתא, לכבוד מר ברי רחימאי, הרב החריף ושנון, וריח לו כלבנון המופלג בתוי"ש מו"ה יעקב יחזקי' שליט"א עם נו"ב היקרה מנב"ת מ' שרה רבקה תחי' עם בתכם הילדה אסתר תחי' ועם הילד היולד לכם למז"ט שליט"א:
ברוך הטוב והמטיב:
על השמועה טובה תדשן עצם כי ברככם השי"ת בבן זכר הנולד לכם למז"ט יה"ר שתזכה להכניסו בבריתו של אבינו ע"ה בשמחה ובטוב לבב ומתוך הרחבת הדעת דקדושה ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויתקיים בך ברכת גבר ירא ה' האמורה ע"י נעים זמירות ישראל אכי"ר:
וע"ד אשר נסתפקת, היות כי יום השמיני חל להיות ביו"ט שני של ר"ה הבעל"ט אם לקיים מצות מילה בעצמך מאחר דמבואר בשו"ע או"ח סימן של"א וביו"ד סימן רס"ו דאדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת קודש, והה"ד ביו"ט כמש"כ בבל"ע להגאון פלתי והובא בפ"ת הגם דיש לפקפק ולצדד להקל ביום טוב דבאמת קשי' לכאורה על השו"ע מדפסק כן ש"מ דס"ל הטעם משום דצריך לבודקן בביצה דף ל"ד דמשם מקור הדין כובע במרדכי פ' כסה"ד, וא"כ איך פסק באו"ח סי' תצ"ח עוף שנדרס מותר לשחטו ביו"ט שהוא כמ"ד צריך לחסמן, וכבר עמדו בזה בתשו' עה"ג וחו"י ושבו"י וע"כ צ"ל החילוק דביו"ט י"ל מתוך שהותרה משא"כ בשבת וא"כ ביו"ט גם גבי מילה ש"ד כמו שכ' בבל"ע והגם דאיכא במילה גם משום תיקון גברא כדאיתא בשבת ק"ו, מ"מ השתא דבאנו לחוש שמא יקלקל ח"ו א"כ ליכא משום תיקון גברא:
ושפיר שייך לומר מתוך, ומה שדחה בבל"ע דאין צריך לתי' הנ"ל די"ל מה שהתיר בסי' תצ"ח לשחוט נפולה היינו מחמת חזקת כשירות דרוב בהמות כשירות, ובמוהל חדש שלא מל מעולם אין כאן רוב וחזקה ולכך אסור לכו"ע, וא"כ הה"ד ביו"ט אבל באמת כבר יש מקום לומר לפי מה שמבואר בתשו' ח"צ סי' ס"ט דסתם מוהלים אחרים עע"ג והם לא יניחוהו לקלקל ויזהירו כדת מה לעשות ומהיי"ט סגי בפ"א עיי"ש, א"כ י"ל דבכהיי"ג שפיר הוי רוב, תדע דהמציאות מעיד על זה דא"כ איך מוהל מחות נפשי' למול בפעם ראשון אף בחול אלא ודאי דאינו אלא מיעוט, וא"כ שפיר יש לחלק בין שבת ליו"ט כמש"כ הבל"ע, ועכ"פ ביו"ט שני של גליות כבר הורה זקן הגאון פלתי הנ"ל הלכה למעשה וכ' שאין לפקפק בו עיי"ש, אלא דעדיין יש לדון אי גם ביו"ט שני של ר"ה, יש לסמוך על זה והנה יפה כתבת דלא מצינו חילוק בין יוט"ש של גליות לבין יוט"ש של ר"ה אלא לענין ספק מוכן והבאת דברי הנודב"י חאו"ח סי' ל', ומש"כ הטו"ז באו"ח סי' ת"ר דלשאר מילי אין חילוק דיוט"ש של ר"ה נמי מדרבנן כמו שאר יוט"ש, אבל באמת נראה דתלי' באשלי רברבא והיינו במחלוקת הרא"ש והרמב"ם, במילה שלא בזמנה אי דוחה יונ"ש של גליות דלשיטת המחבר בשו"ע סי' רס"ו דפסק כהרא"ש דאפי' יוט"ש אינה דוחה, אע"ג דמתני' דשבת דף קל"ז לא נקיט אלא ביו"ט שר"ה ע"כ צ"ל דלא משמע לי' חילוק כלל בענין זה בין ר"ה לשאר יו"ט ומתני' נקט ר"ה משום דתנא בא"י קאי, אבל לשיטת הרמב"ם שהביא הש"ך ל"ש דדוחה יו"ט שני של גליות, וכן העלה הוא להלכה בשם כמה פוסקים עיי"ש א"כ ע"כ ס"ל הא דנקיט מתני' יו"ט שני של ר"ה דוקא מטעם דכיומא אריכתא דמיא א"כ ע"כ מהני האי טעמא דכיומא אריכתא לכלהו מילתא דמה דאסור ביו"ט ראשון הה"ד ביו"ט שני, ועוד נראה דאפי' למאי דהלכה רוחית בישראל כשיטות המחבר בזה וכמו שהעלה ג"כ בתשו' ח"ס סי' ר"כ והעלה בהחליט להחמיר כהרא"ש י"ל דהיינו לחומרא, אבל בשביל זה לא נפסוק להקל במקום דמסתעף קולא מזה וכדמייתי ראי' מש"כ המחבר בעצמו בסי' שצ"ט סי"ג חילוק בין יוט"ש של גליות ליוט"ש של ר"ה, הגם דממש"כ שם הטו"ז ס"ק ז' יש לצדד לאידך גיסא וטעמא דמילתא נראה משום דבאמת אנן בקיאין בקבועה דירחא, ומנהג אבותינו בידינו וא"כ צריכין אנו לעשות לדינא כדרך שהי' עושין בב' יו"ט, וא"כ בשלמא בשאר יו"ט של גליות, לא הי' עושין שני ימים אלא משום ספיקא לדידן נמי ספיקא היא אבל בב' יו"ט של ר"ה מה שהי' עושין ביו"ט היינו משום דבאו עדים מן המנחה ולמעלה, ונהגו אותו יום קודש ולמחר קודש, ועיקר יו"ט הי' יו"ט שני שממנו מונין למועדים א"כ אנן דעבדינן יו"ט שני ימים. ממילא יש ליוט"ש חומרא דיו"ט ראשון, דהא עיקר מה שעושין יו"ט שני היא היכא דיוט"ש עיקר היו"ט, ומהיי"ט גופא קיימ"ל בסי' ת"ר דאם אין לו פרי חדש עם כל זה אומר שהחיינו בליל ב' ועיי"ש במחהש"ק:
{עי' בהג' רע"א או"ח סי' של"א דמצדד להקל ביו"ט ועי' פת"ש סי' רס"ו שהביא בשם הגאון בעל כו"פ בספרו בינה לעתים על ה' יו"ט דמימר ביו"ט שני עי"ש}:
ע"כ נראה לענ"ד אם יש שם מוהל מומחה, כבד תכבדנו במצות מילה ובזכות חתן מילות דמים, נזכה לקבץ פזורינו מבין העמים, ולבנין מקדש כמו רמים, בביאת משיח תמים במהרה בימינו אמן: