אור ברסלב

ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד

סימן סה

סימן סד

שלוכ"ט לתלמידי הרב החריף מו"ה חיים ליב נ"י דומ"צ בק"ק מאקוי יע"א: וע"ד אשר בקשת עוד לחוו"ד אודות הנחתומים דשם שהם כולם מחללי שב"ק, ואופים בשב"ק כמו בחול, ונשאלת אם הפת שאפו בשבת מותר ליקח מהם ביום א' אחר השבת ודעתך לומר דאף שמבואר בתשו' הריב"ש דמייתי בחרע"א ביור"ד סי' צ"ט דאם ביטל כדי למכור הוי כמו שנתבטל בשבילו א"כ ה"כ בנחתום הו"ל כמי שאפה בשבילו ממילא אסור עולמית גם לאחרים, ושוב כתבת דאם הנחתומים עושין מלאכתן ע"י פועלים נכרים אף שאמירה לנכרי הוא שבות מ"מ המעשה ל"ש לקרותו מעשה שבת כלל כיון שהיא רק מעשה הנכרי, ומה שהישראל עושה איסור באמירתו אינו שייך כלל להמעשה, דשליחות ל"ש בזה כמבואר בב"מ, ובפנ"י בב"מ דף צ' א"כ ל"ש כלל להמעשה ואיסורא דעבד עבד אלו דבריך, ואינו נכון כלל, דמה שאנו אוסרין הבשל בשבת לדידי' עולמית, לאו משום מעשה שבת אסרינן לי' דא"כ אין חילוק בין לו או לאחרים כדסבירא לי' באמת לריה"ס ואנן קיימ"ל מעשה שבת אינו אסור דלא כריה"ס והא דלדידי' אסור לעולם אינו אלא משום קנסא תה שייך אפי' בעשה ע"י ככרי ומה דפשיטא לך נמי כיון דהו"ל כמי שאפה בשבילו ממילא אסור גם לאחרים עולמית, תמיהני עליך היאך העלמת עינך ממה דמבואר במג"א סי' שי"ח סס"ק ב' דלמי שנתבשל בשבילו אינו אסור עולמית עיי"ש, הן אמת דלא זכיתי בזה להבין דברי המג"א, דמתחילה כ' דמי שנתבשל בשבילו הוי ג"כ דינו כהוא עצמו כמו ביור"ד סי' צ"ט לענין מבטל איסור לכתחילה ושוב הביא דמדברי ב"י משמע דוקא התם חיישינן שיאמר לעכו"ם לבטלו אבל הכא הא בלא"ה צריך להמתין בכדי שיעשה כשבישלו עכו"ם ולישראל ל"ח דאין אדם חוטא ולא לו עכ"ד, וכן פסק בשו"ע התניא ולא זכיתי להבין דהכא הא קיימינן במי שבישל במזיד בשביל אחרים א"כ הרי קמן שגם בשבת זה בישל בשביל אחרים ואמאי לא נחוש שיעשה כן גם בפ"א מיהא בשו"ע התניא מבואר עוד טעם דל"ח שיאמר כן לישראל בפ"א דל"ח כן אלא באמירה לנכרי או במלאכה שמתחיל מע"ש רק כגמר בשבת וכמו בעבר ושיהה עיי"ש אבל טעמו של המג"א צריך לעיון גדול ולענין מאי דקמן אם אופין ע"י פועלים נכרים הדין מבואר בסי' ש"ז ס"כ ישראל שאמר לנכרי לעשות מלאכה בשבת מותר לערב בכדי שיעשו והיא שיטת הרמב"ם והרב"י הביא בשם רי"ו דאסור לו עולמית משום קנס ועיי"ש בט"ז משמע דעתו לפסוק כשיטת הרי"ו לפי מש"כ המג"א שם ס"ק כ"ח דבדבר של פרהסי' אסור לעולם וה"נ הו"ל דבר של פרהסי' כיון דדבר גלוי וידוע לכל שהם אופין בשבת וא"כ עכ"פ אסור לו עולמית וממילא אסור גם למי שנאפה בשבילם אפי' לפי מש"כ המ"א בסי' שי"ח הנ"ל דהא אי לאו טעמא דאא"ח ולא לו הוי פשוט לי' למג"א דאסור למי שבישל בשבילו והכא בנחתומין הנ"ל דל"ש הך טעמא א"כ פשוט דאסורים הזעמיל והפת עולמית לכל ישראל כנ"ל ברור ומלבד שהוא אסור מדינא גנאי היא לישראל כשר לאכול דבר שנעבדה בו עבירה חמורה של חילול שבת ע"כ שומר נפשו יזהר מזה:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על אוח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה