ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד
סימן ל
הנותן בים דרך, ובמים עזים נתיבה, יחוק בספרן של צדיקים בכתיבה וחתימה טובה, את מע"כ ידידי הה"ג הצדיק וכו' מו"ה אברהם יהושע פריינד שליט"א האבדק"ק אונטערדאם ונאסאד יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני לנכון וע"ד בניין ביה"כ בק"ק נאסאד שבנו אותו בשינוי ממנהג בתי כנסיות הקדמונים במה שהבניין בולט מהצדדים, ואומרים שהיא כתמונת בתי טפלתם ר"ל, ואף גם זאת שעשו למעלה גזוזטרא שקורין גאלעריא סביב מבפנים עד כותל המזרחי, והוא שלא כמנהג ב"כ הישינים שהי' המנהג לעשות העזרת נשים בכותל המערבי של ביהכ"נ ומעכ"ת הזהירם שלא ישנו ח"ו בשום דבר ולא הטו אוזן והנה בנין הגזוזטרא הנ"ל שקורין גאלעריא כראה ברור שבודאי לכתחילה ראוי להשתדל בכל תוקף עת ותעצומות שיבנו ביהכ"נ בלי גאלעריא כמו שהי' בכל בתי כנסיות הקדמוניות בכל תפוצות ישראל וחדשים מקרוב באו, ופרצו בזה גדרן של הראשונים כדי שיהי' לבם למטה ועיניהם למעלה כדרך שהיא בבתי תיאטריאות וקרקסיאות אלא שבקהילות היראים במקום שלא הי' ביכלתם לעשות בע"א עשו תיקון קצת במה שעשו המחיצות גבוהות קצת, ומ"מ אינו בכדי להעלות ארוכה לגמרי דעדיין קלי הדעת אינם מעצימים עיניהם מראות ברע והבטה בהפקירא ניחא להו, ועיי' בסוכה דף כ"א דאפי' בביהמ"ק שהכל בכתב מיד השם עלי השכיל מ"מ טרחו עד דאשכחו קרא ודרשו לעשות תיקון גדול שלא יבואו לידי קלות ראש, ואין להשתבש להביא ראי' להיתר ממה דאיתא שם התקינו שיהי' נשים למעלה ואנשים למטה, דזה קאי אמה דאיתא התם שתיקנו להיות נשים מבחוץ ואנשים מבפנים וע"ז הוסיפו לתקן אח"כ שיהי' מוסיף על תיקון ראשון ג"כ שהנשים למעלה ואנשים למטה, אבל לא שיהי' כולם בחלל א', ע"כ מנהג ישראל סבא תורה היא וכל המשנה ידו על התחתונה, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, ומ"מ לענין איסור לכנס לשם אם כבר נבנה עם גאלעריא נראה דאינו בכלל מה דאסרו רבותינו גדולי הדור שלפנינו בפסק ב"ד באסיפה שבמיהאלוויטץ לכנוס לביהכ"נ שנבנה להתדמות להם כגון במגדל בראשם או בימה שאינו באמצע ביה"כ, ואף שמעכ"ת כתב שמלשון מרן הג"ה"ק בעל דב"ח זי"ע הכתוב שם משמע דאין לשנות בשום דבר, וכן משמע מלשונו בתשו' י"ח בח"ב ומשמעותא דאף בדיעבד אסור לכנוס מ"מ י"ל דאין כוונתו אלא במידי שהאיסור היא מצד שהוא דמיון לתמונת בית טפלתם ומשום לתא דהא אסור אפי' בדיעבד, וגאלעריא אינו בכלל זה, דבבית טפלתם לא נעשה גאלעריא בשום דוכתא כפי שהוגד לי ואם לא נאמר כן לא הנחת בית תפלה לרובא דרובא קהילות היראים במדינתינו ביה"כ שלהם עם גאלעריא, וכמה וכמה רבנים גדולים החתומים בפסק ב"ד הנ"ל בתי כנסיות שבקהילתם היו עם גאלעריא ע"כ נראה שאין לאסור מלהתפלל בדיעבד בביה"כ כזו אם עכ"פ המחיצות גבוהות באופן שאין לחוש להבטה בהפקר:
אבל מה שהבנין בולט באמצע אם אמת נכון הדבר שהוא כתמוכת בית טפלתם כאשר כ' מעכ"ת וגם לדידי הגד הוגד כן בודאי חיובא רמיא לתקן כי זה בודאי נכלל במשמעות דברי קדשו של הד"ח הנ"ל במה שאסר אפי' אם רק במקצת יש לו דמיון לתמונת ב"ט שלהם, וראי' נ"ל ממש"כ הרמב"ם במניין המצוות ל"ת י"ג דאסור לנטוע עץ במקדש או אצל המזבח ליופי לפי שכך היו עושין עובדי ע"ז לנטוע בבית עבודתם, ועיי' בנימוקי הרמב"ן עה"ת דאסור לנטוע על פתחי בית אלקי' וכו', ואסר אותה הכי בעבור שהיא מנהג שלהם והובא בתשו' מהר"ם שי"ק ח' או"ח סי' ס"ז ובהגהות מרן הגרע"א בשו"ע או"ח סי' ק"כ הביא בשם תשו' מהרד"ע לאסור לנטע אילנות בחצר ביה"כ, ובתשו' מהר"ם שי"ק סי' ס"ט הוסיף דאפי' השהיה בלי לעקור היא בכלל האיסור דומי' דהמקיים כלאים עיי"ש, א"כ הדברים ק"ו, אם הנטיעה של אילנות שאינו מגוף הבניין אסור לפי שכך היא מנהגם כש"כ אם הבניין בעצמו יש לו דמיון כתמונת בית טפלותם ועפ"י הנ"ל גם השהייה בלי תיקון אסור, ועיין נודב"י מהדו"ת חאו"ח סי' י"ח ודו"ק, ע"כ ברור שחוב קדוש היא על כבוד האקרו"ט לתקן את המעווה במוקדם האפשרים ובטוח אני בתום וביושר אנשי לבב דק"ק נאסאד שיתנו אוזן קשבת לקולן של סופרים, ובזכות זה יושב תהלות ישראל ית"ש, יקשיב בקולם תפילתם בימים הק' הבעל"ט ויכתבו לחיים טובים בספר בתוך כל צדיקי ישראל כעתירת לונ"פ אוה"כ דושו"ט ושתה"ק בלונ"ח ע"ע: