עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים על מועדים - לראש השנה
א) בחדש השביעי באחד לחודש יהי' לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש וגו' במד"ר הה"ד לעולם ד' דברך נצב בשמים וגו' למשפטיך עמדו היום וגו' תני בשם ר"א בכ"ה באלול נברא העולם וכו' בשעה ראשונה עלה במחשבה וכו' בעשירי עבר באחד עשר נידון בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני היום הזה בדין ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין מלפני בדימוס אימתי בחודש השביעי:
וצ"ב להבין הלשון זה סימן לבניך הי' די לומר אמר הקב"ה כשם שעמדת לפני וכו' אולם י"ל בהקדם להבין הענין חטא של אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה שלא נצטוה אלא על מצוה קלה ועבר עלי' ולא הי' יכול שעה מועטת לכבוש את יצרו אבל הענין הוא עפ"י מאחז"ל עה"פ בפ' תולדות וירח את ריח בגדי' ויאמר ראה ריח בני כריח שדה וגו' א"ת בגדי' אלא בוגדי' והמאמר צ"ב גם הדמיון הזה במקרא גופי' שמדמי להדדי ריח בני כריח השדה מה שייכי להדדי:
גם להבין הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט וצ"ב כי אם אין מי שימליץ טוב בעדינו מאין תמצא לנו דברי זכות לצדקינו במשפט:
ונראה דהנה אמרו חז"ל ר"ה דף ט"ז מלך וצבור מלך נכנס תחלה מקמי דליפיש חרון אף וכתב ביע"ד חלק שני דרשה א' הענין הוא לטובת העם הבאים אחרי' דאם יצא זכאי בהשפטו אז בזכותו יגין על עמו ואם ח"ו לא יזכה במשפטו אז ינצל העם וימצאו מענה כי המה לא הטיבו דרכם אחרי רואם רוע מנהיגם שהוא ג"כ אינו חף מפשע ומה יענו פשוטי העם אם בארזים נפל שלהבת:
ולכך מלך נכנס תחלה דלא ליפוש חרון אף על הצבור והמה נצולים ממנ"פ, והנה סברא זו מבואר במד"ר דלכך ברא ד' שמים קודם לארץ בכדי שיעמדו שמים תחלה לדין בהיותם ראשון ליצירה והן שמים לא יזכו בעיני' וא"כ יושבי הארן מנוצלים אחרי כי גם השמים אשר המה משוללים מיצה"ר לא זכו מה יעשו האנשים קרוצי חומר אשר היצה"ר דר ביניהם:
וזשה"כ אשא עיני אל ההרים וגו' דהנה אמרו ז"ל הרים אלו הגדולים נשואי ישראל מאין יבוא עזרי כי איך יהי' זכותם מגין הלא גם הם פקו פלילה יחטאו ואיזה זכות יגין בעדינו, ע"ז אמר עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ, שמים תחלה ואח"כ הארץ להתנצלות כנ"ל ממילא גם אנחנו נצולים מטעם זה ע"כ:
ועפי"ז י"ל המקרא בפ' שלח וראיתם וגו' היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, ופירש רש"י ז"ל אם יש בה אדם כשר שיגין עליהם בזכותו וצריך להבין קישור הדברים והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ לזה אם יש בה עץ הוא הצדיק המגין בזכותו, אבל הענין הוא ע"פ שמבואר בס' אוהב ישראל לפרש הפסוק ויאמר א' תדשא הארץ וגו' עץ פרי וגו' ותוצא הארץ עץ עושה פרי פירש רש"י ז"ל עץ פרי שיהי' טעם העץ כטעם הפרי לפיכך נפקדה גם היא על חטאה דלכאורה יפלא מאין בא זה שתחטא הארץ נגד יוצרה וקינה יתב' בשלמא האדם שהוא בו"ד שייך שפיר לפעמים מפני היצה"ר השוכן בקרבו אך האדמה שאין לה יצה"ר מאין בא לחטא, אך י"ל דהנה באמת הארץ לא חטאה כלל ואדרבה עשתה זאת במס"נ כמאחז"ל נזיר כ"ג גדולה עבירה לשמה דהנה הארץ הוא סוד ארץ העליונה השכלות הסתכלה והבינה כיון שהאדם קרוב לחטא מחמת יצרו הרע ואז ח"ו יבא פגם גדול ע"י חטאו ולא יועיל לו שום תיקון ותשובה אשר לזאת התחכמה ושינתה היא תחלה צווי הבוי"ת שאח"כ כשיחטא האדם יהי' לו אמתלא טובה מפני ששורש גופו הוא מן האדמה, והיא כבר שינתה מרצון הבוי"ת ע"כ זאת גרמה לו לאדם למרות פי שמו יתב' וא"כ אין גדול כ"כ פגם האדם נמצא שעשתה בזה עבודה גדולה לש"ש עכדה"ק:
ועפי"ז י"ל המקרא הנ"ל היש בה עץ היינו אדם כשר שיגין עליהם בזכותו ואם אין שלא נמצא אדם כשר כזה לפי שגם היא לא תיקן מעשיו כראוי אז והתחזקתם, תחזקו עצמיכם בזה ג"כ ויהי' לכם זאת למליץ אחרי כי אין בכח מנהיגכם להגן עליכם במעשי' הטובים מה יעשו פשוטי עם הנאים אחריו כנ"ל דמלך נכנס תחלת כדי שהעם ינצלו בממנ"פ וכ"ת המנהיג גופו מה יענה שלא שמר מצות ד' כראוי לזה גמר אומר ולקחתם מפרי הארץ היינו מה שהארץ לא עשתה רק עץ עושי פרי ושינתה ממאמר השי"ת את זה תקחו להמליץ טובה כי פגם הארץ גרמה לחטא האדם:
וזאת י"ל היתה ברכת יצחק אע"ה ליעקב ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' שבקשת יצחק אע"ה היתה שהקב"ה ברוב רחמי' וחסדי' יראה זכות לבני' ואמתלא טובה להקל מעליהם עונשם כמו שהיתה בתחלת הבריאה שהקב"ה צוה להארץ שתוצא עץ פרי טעם עצו כטעם פרי' והיא שינתה ועשתה עץ עושי פרי והיתה זאת בכוונה ללמד זכות על תולדותי' בטענה הזאת, וזה ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' ריח השדה אשר ברכו ד' בשעת הבריאה שתוצא עץ פרי טעם עצו כטעם פרי' והיא שינתה ממאמר השי"ת כדי ללמד זכות על בנ"י וע"כ דרשו חז"ל א"ת בגדי' אלא בוגדי' דעל אלה היתה תפלת יצחק לבקש עליהם שיסלח להם הקב"ה בטענת השדה אשר ברכו ד' ומשם נלקח האדם הרי שבין כך ובין כך יש לנו מליצה ישרה כמו שכתבנו למעלה בפירש היש בה עץ אם אין כנ"ל ווה היא ענין בקשתינו באין מלין יושר מול מגיד פשע תגיד וכו' כלומר באם אין לנו מליץ טוב שיגן עלינו בזכותו דהראש והמנהיג אינו כדאי להגן בעבורנו ע"כ בטענה זאת גופי' נזכה במשפט אחרי כי מנהיגם אינו חף מפשע איך יזכו פשוטי העם וזה באין מליץ יושר וכו' להגן בעדינו אז בטענה הזאת גופי' צדקינו במשפט לטובה:
ובזה הנני אומר ג"כ דברי התנצלות להצטדק נפשי כי מדוע ולמה זה ראיתי על ככה לעמוד לפני העדה לשרתם בעבודת הקודש ועבודת משא דבר ד' בדברי כבושין ומוסר בעוד שיודע אני את מך ערכי גם לא היטבתי את מעשי ואין מהצורך לפרט כאן הדברים שבלב אבל תמכתי יתידותי במשנה מס' יומא פרק ג' אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן וכו' מתתי' בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן ופירש הרע"ב ז"ל כדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון ע"כ:
חזינן מזה דממה דמזכירין חברון מקום משכן כבודם של האבות הקדושים הוי כאלו הזכירו שמותם ותפארתם, וע"כ בעמדי במקום הזה אשר עמדו אבותי הקדושים יתעורר זכותם להגן עלינו ובעדינו כמו שראינו שאפילו אם מזכירין רק מקום האבות בחברון נתעורר זכותם וא"כ עמידתי פה במקום הזה בודאי יזכור הקב"ה זכות אבותי הקדושים ויצדיק אותנו במשפטינו לטובה:
וי"ל גם על כונה הזאת דברי יצחק אבינו ע"ה ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ד' שדה אשר ברכו ד' היא חברון מקום משכן האבות אברהם יצחק יעקב אשר בהזכר המקום של חברון יתעורר זכותם וזאת היתה ברכתו ליעקב שבהזכר שמו יתעורר זכותו על בניו כמו מקום חברון וזה ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' שיתעורר ע"י זכות ישיני עפר אבותינו הקדושים זי"ע לטוב הרי דכל מגמת האבות הקדושים הי' שיזכו לפניו יתב' גם דורותיהם אחריתם ובזה יש לומר כי גם אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה לא הי' ראוי לאותו מעשה ורק מאת ד' היתה זאת ללמד זכות לדורותי' שיבואו אחרי' שימצאו מענה להצדיק אותם באמרם כי הם באים מכחו ולאשר שהיא התחיל בפגם וע"כ הם עלולים לחטוא והי' העבירה לשמה, נמצא שבאמת לא הי' צריך אדה"ר לעמוד בדין אחרי שלא חטא לפניו יתב' כי כל חטאו הי' לזכות בזה לדורותיו, וכל עמידתו לדין הי' כדי שיצא זכאי ויתודע כי היא לא חטא בשביל עצמו רק לטובת דורותיו הבאים אחריו וזה הוא סימן שגם הם יפטרו בטענה הזאת וזה כוונת המד"ר שמדייק הל' זה סימן לבניך, אחרי כי עמדת לפני בדין ביום הזה שנבראת תיכף בעת יצירתך וע"כ שלא חטא אלא כדי שיזכו הדורות שלאחריו בטענה הזאת וממילא יובן שדורותיו יוכלו להפטר בטענה הזאת, וזה י"ל כונת המד"ר אמר הקב"ה לאדם זה שחטאת ביום יצירתך יהי' סימן לבניך שכשם שעמדת לפני בדין ויצאת בדימוס לפי שבאמת לא חטאת רק לטובת בניך כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין מלפני בדימוס ויצאו כאי כי כבר היכן לפניהם טענה טובה להצטדק עבורה אימתי בחודש השביעי: