עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים על מועדים - ליל ז' דסכות
מא) תהלים קל"ב זכור ה' לדוד את כל ענותו ופירשו שהתפלל דוד על עצמו שיזכור לו ענוי נפשו, אם אבוא באהל ביתי וגו' עד אמצא מקום לה' וגו' ויש לפרש עפ"י המבואר באו"ח סי' רל"א שכל עשיותיו של אדם יהי' לשם שמים ואפי' בעסקי עניני עוה"ז לא יכוין להנאתו כי אם יבטל רצונו ועצמותו ואך יהי' כוונתו לשמים והנה יש לומר דאם כוונתו לשמים אף אם כוונתו גם לצורך הנאת גופו ג"כ יחשב כאלו הקריב כולו לגבוה והרי זה דומה למ"ש תוס' במס' שבת דף כ"ד ע"ב ד"ה לפי הטעם דנדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט אע"פ שיש בהן אכילת אדם משום דעיקרן לצורך גבוה ובטל חלק הדיוט יעיי"ש וה"נ י"ל דאם כוונתו לשמים אף אם כוונתו לצורך עצמו מ"מ מיקרי כולו לגבוה כי חלק ההדיוט היינו מה שכוונתו לצורך עצמו בטל לחלק מה שכוונתו לשמים וז"ש הושענא למענך א' הושענא היינו שהכל הוא למענו ית"ש גם מה שמבקשים לצורך עצמינו מ"מ כיון דבהדי הנאת הגוף איכא ג"כ כוונה רצוי' למצוה כדי לעבוד בזה את הבוב"ה ע"כ בטל חלק ההדיוט ונקרא כולו למענך א' וזש"ה זכור ה' לדוד את כל ענותו שיזכור לו ענוי נפשו גם במה שעשה לצורך גופו לא מיקרי שהתעדן בזה גופו כי אם כאלו הי' ענוי לנפשו כי צורך גופו לא נחשב להנאה והכל הוא למענו ית"ש והיינו בזה שאמר בלבו אם אבא באהל ביתי ואם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה' וא"כ אשר בכל דרכיו הי' מצא מקום לה' שהי' כוונתו לשם ה' וע"כ נחשב כאלו הוא ענוי לנפשו וכולו הוא לשם שמים ולא נחשב לכלום הנאתו:
מב) תהלים קל"ב אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי וגו' עד אמצא מקום לה' וגו' מצאנוה בשדי יער נבואה למשכנותיו וגו' ונראה עפימ"ש בס' הישר לר"ת כי השי"ת יודע ואינו ידוע והאדם יודע וידוע ועד"ז מפרש בס' צמח כי יודע ה' ואינו ידוע זהו דרך צדיקים להיותם הצנע לכת עם ה' ובלתי ידועים ועי' בייט"ל פ' ויצא עה"פ ויקץ יעקב משנתו וגו' אכן יש ה' וגו' אין זה כי אם בית א' וגו' דמצד שם אלקים המורה על היותו תקיף ובעל היכולת כלם והתגלות שמו בעולם הרי הוא כביכול כמו ידוע ולכן כאשר השיג ויירא ממקום הזה הרי נתגלה לו קדושת המקום לכן אמר ואנכי לא ידעתי עד כעת הי' לו בבחי' אינו ידוע אבל אח"כ כאשר הרגיש קדושת המקום הרי הוא לו בבחי' ידוע עכ"ד ז"ל בקיצור עיי"ש ובזה יש לפרש הכתוב ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה היינו שהתפלל אאע"ה אשר בזכות עקידת יצחק בנו והקריב תמורתו איל לעולה לכן ה' יראה היום היינו שהוא היום בבחי' יראה שהיא רואה ויודע ואינו נראה וידוע יהי' יראה ר"ל שיהי' ג"כ נראה וידוע והיינו לע"ל אשר השראת השכינה יהי' בתוכינו ונרגש התגלות אלקות בעולם אם כן יהי' מצד פעולותיו ידוע ג"כ ובמדרש שם איתא ה' יראה בהמ"ק בנוי ומשוכלל לע"ל כענין שנאמר כי בנה ה' ציון נראה בכבודו והיינו כנ"ל כאשר יהי' כבוד ה' בתוכינו יהי' נראה וידוע ויתבאר בזה אשר נשבע לת' נדר לאביר יעקב ר"ל כאשר מצינו ביעאע"ה שהרגיש קדושת המקום והי' לו בבחי' ידוע כן התפלל דוהמע"ה אשר יהי' במהרה התגלות א' וכבוד שמים יהי' נראה וידוע ולכן עד אמצא מקום לה' שיהא נרגש קדושתו בעולם על מקום ידוע ואמר מצאנוה בשדה יער הוא המקום שנעקד עליו יצחק ונאמר נאחז בסבך בקרניו שנאחז בענפ' עצי יער אשר התפלל אאע"ה אשר ה' יהי' בבחי' ידוע ולכן אמצא מקום לה' שיהא נרגש השראת השכינה בב"א:
מג) תהלים ק"ל ממעמקים קראתיך ה' כי עמך הסליחה למען תורא וגו' ולדברו הוחלתי וגו' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות ויל"ד הלשון למען תורא
[ב] ולדברו הוחלתי דהול"ל דמייחל לדברו שיאמר לטובה [ג] והרבה עמו פדות צ"ב דממי יפדה ונראה עפ"ד האור החיים פ' תבא עה"פ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי מידותיו ית"ש על הדופק על רחמיו ימלא ה' כל משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ אלא שבהגעת הטובה למטה ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי אם אינו ראוי לא יגיעו לזה אמר והשיגוך הברכות שזה הוא עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה עכ"ל ובזה י"ל דזה שאנו מתפללין ביום הזה הושענא למענך א' הושענא היינו שהוא למענו יושיענו ולא יתעכבו הברכות למענו כאשר הוא ית"ש יריק עלינו ברכותיו כן נשיגם וזש"ה ממעמקים קראתיך ה' אז כי עמך הסליחה כבר ימלא ה' עמו משאלותינו לסלוח לנו אם קראנו אליו אז למען תורא וכמו שפירש במצודת למען תורא שאין לו מורא מן המלאך והיינו שאנו מתפללין אשר ב"ד של מעלה המלאכים לא יתעכבו תפלותינו וע"כ לדברו הוחלתי שנשיג את דברו ואז בודאי הוא לטוב כי ימלא משאלותינו לטובה כי עם ה' לבדו אך החסד לכל הדופק על מידותיו וגם הרבה עמנו פדות מאת שרי מעלה למען נשיג הברכות מאת ה' כאשר יגזור עלינו לטוב:
מד) תהלים ק"ל א' שמעה בקולי וגו' אם עונות תשמר י' וגו' כי עמך הסליחה למען תורא יש לפרש עפי"מ שכ' האלגזי [הובא ביש"מ פ' תשא] על הפסוק א' ברוב חסדך ענני באמת ישעך כי מתחלה ביקש בחסד ואח"כ באמת שהוא בדין כתב וז"ל למ"ש הטור בסי' צ"ח ואל יחשוב אדם לומר ראוי שיעשה הקב"ה בקשתי כיון שהתפללתי כי אדרבה זה יהי' כמזכיר עון אלא יבטח שיעשה הקב"ה בחסדו ע"כ וז"ש דוה"מ ע"ה אינו ראוי שתעננו אלא ברוב חסדך ענני באמת ישעך כוון במלת ישעך למ"ש ז"ל כי כביכול הקב"ה נגאל ע"י גאולת ישראל וז"ש מה שאמרתי שתענני בדרך חסד לענין מה שנוגע אלי אמנם למה שאני מתפלל שתבנה ביהמ"ק שבזה הוא ישעך זה אני שואל באמת ובדין גמור כיון שהוא ישעך עכ"ד ובזה יש לפרש מה שאומרים הושענא למענך א' הושענא ודקדק בייט"פ למה לא אמר למענך ה' כ"א למענך א' ולהנ"ל י"ל דאנו מתפללים הושענא למענך היינו למען ישועת ה' כביכול וזהו באמת ובדין ע"כ א מרים למענך א' דמשמע שהוא מהדין דאם היינו מתפללים שיבוא הישועה מה שנוגע אלינו אז הי' במדת הרחמים דהוא משם ה' אבל למען ישעך הוא בדין ובאמת וע"כ שייך לומר למענך א' וזש"ה ה' שמעה בקולי תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני היינו שאמר דוד שראוי שיעשה הקב"ה בקשתי ואין לומר דזהו כמזכיר עון ואמר הכתוב אם עונות תשמר יק' עי"ז שאני אימר שראוי שתשמע בקולי ע"כ אמר דוד כי עמך הסליחה היינו שבזה שתעשה בקשתי הוא עמך למען ישעך וזהו באמת ובדין גמור וא"כ מותר לומר שראוי שיעשה בקשתי ואין זה כמזכיר עון דהא הסליחה אשר לנו היא עמך למען שמך שיבנה בהמ"ק כמאמר הכתוב בשובה ונחת תושעון [ישעי' ל'] וישראל
נגאלין בתשובה:
מה) זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו' עד אמצא מקום לה' וגו' נשבע ה' לדוד אמת וגו' גם בניהם עדי עד וגו' יתבאר עפמ"ש באלשיך עה"פ א' יחנינו ויברכנו כלומר אם מדה"ד יסכים עם מדה"ר יחננו ויברכנו אז יאר פניו אתנו לזולתינו וגם סלה כי הוא ישועה נצחית והנה אא"ז זלל"ה בייט"ל פ' מטות עה"פ נקם וגו' הוסיף על דבריו שלזה שמדה"ד יסכים למדה"ר היפך טבעו לזה צריך לעבוד את השי"ת היפך טבע העולם והוא כאשר ישאל דבר מאת הא' לא יכוון להנאת עצמו כ"א למען יתקדש שמו ית' וז"ש ברוך הוא אלקינו דוקא אשר טוב גמלנו וכו' אז אלה וכאלה שני פעמים יוסף עמנו לעתיד ולזולתינו כי אין כונתינו למענינו כ"א להגדיל שמו וכו' עכ"ד ובזה י"ל מ"ש הושענא למענך א' הושענא דיל"ד למה לא אמר למענך ה' גם כפל הלשון שני פעמים הושענא ולהנ"ל י"ל דבזה היום אנו מתפללים העיקר למען קדושת שמו ית' שתגלה מלכותו על כל העולם כי הוא מלך על כל הארץ וא"כ לזה גם מדה"ד מסכים למדה"ר וע"כ אומרים הושענא למענך היינו למען קדושת שמו וכיון דמדה"ד בזה מסכים לכן אומרים למענך א' ולא למענך ה' הושענא שני פעמים ר"ל דהוא ישועה נצחית וגם לזולתינו כיון דמדה"ד מסכים למדה"ר אז הוא נצחית וגם לזולתינו ויתבאר הכתובים זכור ה' לדוד את כל ענותו ופירושו שהתפלל שיזכור לו ענוי נפשו עד אמצא מקום לה' היינו אע"פ שהי' לו ענוי נפשו עכ"ז לא התפלל בעבור עצמו אלא בשביל המקום שיתקדש שמו ית' ולכן בשכר זאת נתמלא בקשתו שיהי' ישועה נצחית דבכה"ג אם מתפלל בעבור קדושת שמו ית' הוא ישועה נצחית לעד ואמר הכתוב דנשבע ה' לדוד אמת ופירושו שבועה אמיתות ולא יחזור מהשבועה גם בניהם ישבו לכסא לך עדי עד היינו לעולם לנצח משו"ז דכל כוונתו בעת ענוי נפשו התפלל בעבור כבוד המקום ב"ה ולשמו ית':