עץ יוסף על שמות רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק כ · פסקה יד
אמר רשב"ל משל לבן מלך כו'. במשל זה בא להוסיף שאף קודם שהרגם עשה בהם נקמה בשיעבוד טיט ולבנים בים שהיו חומר מים רבים כדי למדוד להם מדה כנגד מדה כדרך ששיעבדו בישראל בטיט ולבנים:
הברברים. תורגמה תרגום ירושלים ברברא. מעם לועז ת"י מעמא ברבראי:
והיה לו עשרה אוסיות. פי' שדות. ובנמשל כן ארץ כנען אע"פ שלא היתה עדיין כבושה מ"מ היא כמוחזקת בידם כי כבר היו מקובלים מהאבות שארץ כנען להם לאחוזה:
עד שירשו את עבר הירדן. שלא הגיע עת פקודתם של סיחון ועוג עד שנת הארבעים כי היה להם איזה זכות. לכן עכבן הקב"ה במדבר ארבעים שנה. ואע"ג דעכובן במדבר נגזר על חטא המרגלים זה וזה גרים:
לכך נאמר ולא נחם אלהים. דלהכי נקט ל' נייחא לרמוז שאף בדרך המדבר שהסיבן לא הוליכן במסעות הראויות לבא מיד אל המנוחה אלא טלטלם במדבר מ' שנה. ומה דכתיב פן ינחם וגו' הוא טעם אחר: