עץ יוסף על שמות רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק ה · פסקה יז
שמא ששים רבא אתם מבקשים. והשבתם אותם מסבלותם. כצ"ל [יפ"ת]:
מנין אתה אומר כו'. דהוקשה לו מלת עתה. שהוא מיותר. אלא שניבא ולא ידע מה ניבא. כלו' כי עתה הם רבים ושוב יתמעטו. ולזה מייתי דרש זה לכאן:
שנים מששים רבוא. והשאר מתו בשלשת ימי אפילה שלא יראו מצרים במפלתם כדאיתא במכילתא בפסוק וחמושים. ואע"פ שחסרון גדול כזה ידעו בו אויביהם אח"כ. י"ל דמ"מ קפיד שלא יראו במיתתם וקבורתם. והכי איתא התם שהיו קוברין מתיהם הודו ושבחו לאלהי ישראל שלא יראו איביהם וישמחו במפלתם:
במדבר לא נשתיירו אלא ב' מששים רבוא. יהושע וכלב והיינו משאר שבטים זולת לוי. וג"כ מאותם שהם מבן עשרים שנה עד בני ששים ועיין בחלק דף קי"א: