עץ יוסף על שמות רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק ב · פסקה ג
הה"ד כל אמרת אלוה צרופה. דעת האגדה הקודמת הבחינה בצאן היתה לענין סדר ההנהגה ולדעת האגדה הזו היתה להרחקת הגזל [יפ"ת]:
הה"ד כל אמרת כו'. דריש אמרת לשון גדולה מגזרת את ה' האמרת וה' האמירך [דברים כ"ו] שאין ה' נותן גדולה עד שמצרף ובודק האדם. כי לא יתן מגנו וקרן ישעו דהיינו גדולה ומלכות אלא להחוסים בו [יפ"ת]:
עד שבודקו בדבר קטן. ונסיון זה לתועלת הרואים כי יראו כי לא יתן הגדולה אלא להגון לה:
בדבר קטן. פי' בחטא קטן כי הזהירות מהגדול אינו כ"כ ראיה כנזהר אפילו מהקטן:
שנאמר נחית כצאן עמך. פי' שכמו שנחיית הצאן ע"י משה כן היה נחייתם ע"י אהרן: