אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ח · פרק יב

פרק יא

בבית קולין. חדרים ששם חובשין המורדין (ערוך):

קצרקטין. לפי הענין הוא שרים, וכן הוא בלשון קדר (אות אמת ומתנות כהונה). והמעריך כתב פירוש אנשי המבצר והבית שלו, והמוסף הערוך כתב פירושו בלשון רומי צבא וחיל ומחנה:

והלך לשמוע מה הימנון הן אומרים. כן צריך לומר, ופירושו זמר ושיר ושבח (רד"ל):

אל נחסר לאדונינו המלך. כלומר יהי רצון שלא יחסר ממנו לעולם כלומר וחי לעולם:

ביום השבת משכימים כו'. כתב רמ"א בא"ח סימן רפ"א סעיף א' ונוהגין שבשבת מאחרין יותר לבא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבוקר ואצל שבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור עד כאן. ומצאתי רמז לזה במגלה עמוקות (תשא דרוש ב) ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, סופי תיבות שבת, כי בשבת יושב וממתין הקדוש ברוך הוא לתפלות ישראל:

ואין חברים אלא מלאכי השרת. שהם בני האלהים דוגמת ישראל (רש"י):

ותנו דעתכם שלא תשנאו כו'. זה נדרש גם כן על לשון חברים שיהיו כולם חברים זה לזה באהבה, ומקשיבים זה לקול זה לעשות כל אחד רצון חבירו באהבה (רד"ל):

ותחרות ומצות. כן צריך לומר, ופירושו מחלוקת (רד"ל):

כשישראל נכנסין לבתי כנסיות. דהיינו שקורין קריאת שמע בצבור שאז חוזר הש"ץ ה' אלהיכם אמת, דבזה נשלמים רמ"ח תיבות, מה שאין כן כשאומר קריאת שמע ביחיד בביתו שאז חסר מהרמ"ח שלש תיבות:

בקול אחד. שאין אחד משמיע קולו יותר מאחרים. כתב הרד"ל מזה המדרש סמך לדעת הרדב"ז בתשובה ח"ג סימן תמ"ו שיקראו הצבור קריאת שמע ביחד מלה במלה, ולפי דעת הגאונים (עיין תשובת הגאונים שבסוף ספר נהרות דמשק [שערי תשובה לייפציג תריח] סימן שמ"ג) שאומרים קריאת שמע בלחש, צריך לומר שכאן מדבר על פסוק ראשון שלזה אומרים ביחד ובקול רם כמו שכתוב בהגה"ה באורח חיים סוף סימן ס"א, עד כאן לשונו :

בדעה וטעם אחד. לקבל עול מלכות שמים שלימה (גבול בנימין). ובאות אמת מגיה בדעה אחת ובנועם אחד:

כשאתם קורין חברים. פירוש כשאתם קורין קריאת שמע חברים באהבה וקיבוץ אחד:

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה