אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ח · פרק ח

פרק ז

אלו עבדו עבודה זרה כו'. ולכאורה חלילה לומר כן על עם ישראל, ואפשר שהכוונה על דרך שאמרו (זוהר הקדוש ח"א כז, ב ועיין שבת קה, ב) כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כל המלבין פני חברו כאילו הרגו (בבא מציעא נח, ב), וכן יש כיוצא בזה לענין גילוי עריות (עיין סוטה ד, ב), ואין להאריך:

בא יום הכיפורים ומכפר עליהם. אפשר רוצה לדרוש ביום שידובר בה על יום הכיפורים שידובר בה ווידוי פה לפני ה' ונתרצה להם כמה דאת אמר (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (רד"ל):

רבי ברכיה פתר קרא באברהם אבינו. יבואר על פי מאי דאיתא במדרש (בראשית רבה יט, ז ולעיל ה, א) ובזוהר שמתחלה קודם חטא אדם הראשון היה קישור וחיבור בין העליונים לתחתונים, ועיקר שכינה ובני פמליא שלו בתחתונים היתה, ובחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה למעלה ונעשה פירוד בין העליונים לתחתונים ונסתלק מלמטה אור שפע העליון, וכן בחטא דור אנוש ודור המבול והפלגה נתרחק יותר אור קדושת השכינה מלמטה למעלה בשמי מרומים, ותחילת התיקון היה אברהם שעל ידו ירד שוב שפע העליון למטה ונתברך כל העולם, ומאז נעשה שוב חיבור וקישור בין עליונים לתחתונים, וזהו שאמר אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה פירוש שחיבר ותפר את כל בני עולם אל הקדוש ברוך הוא, ועל זה מפרש בר קפרא שהוא כזה שהוא מאחה את הקרע, כי מתחילה היו העליונים ותחתונים לאחדים כבגד שלם, ואחר כך בחטא אדם ושאר דורות נעשה כקרע ביניהם, ואברהם אבינו בכח צדקתו שוב היה מאחה את הקרע לחברם יחד והיו שוב לאחדים (נזר הקודש):

שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. אתי כמאן דאמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו (יפה תואר). וכן צריך לומר קטנה עד שהוא קטן כו':

שעדיין לא בא לכלל מצות ומעשים טובים. פירוש שלא בא למעשה כתיקונו, מאחר שעדיין לא דבר בו רוח ה' ולא קבל מרב ולא ידע לעשות המצוה כהלכתה, וגם לא עשה כל מצות התורה רק אותן שהשכל יחייבם. אי נמי לפי שגדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה כדאיתא בפרק קמא דקדושין (לא, א), לכן אברהם בתחלה שהיה עושה מדעתו בלי היותו מצווה נמצא שלא נקרא מקיים המצות כתקונן (יפה תואר):

מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ביום שגזר כו'. ורצה לומר שהקדוש ברוך הוא מענותנותו כדי לחלוק כבוד להמלאכים נתיעץ עמהם ואמר להם מה נעשה לאחותינו כלומר כדת מה לעשות בדין אחותינו ביום שידובר בה דהיינו ביום שגזר עליו נמרוד גזירה קשה לירד לתוך כבשן האש (וכדאיתא בבראשית רבה פרשה ל"ח סימן י"ט), והוא כי אף אם ימסור נפשו יש צדדים אם להצילו אם לאו, כי מצד עצמו יותר היה טוב לו למות על קידוש השם לזכות נפשו באור הנצחי, ולא ניצול אלא כדי להקים ממנו זרע קדוש, ולפי שיצאו ממנו גם כן רשעים היו בזה מיימינים ומשמאילים, וכן אם לא ימסור נפשו יש צדדים אם להחזיקו מאז מהשגחה העליונה או אם עדיין ראוי לקרבו באשר לא עשה כן אלא מחמת אונס מיראה וכמאן דאמר (סנהדרין סא, ב) העובד מיראה פטור, וכל שכן למאן דאמר (שם עד, ב) דבן נח אינו מצווה על קידוש השם:

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה