אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ה · פרק יד

פרק יג

אלו לוחות הברית. המשיל הלוחות לידים כי כשם שהם שתי ידים ויש בהם חמש אצבעות לכל יד, כך הלוחות היו שתים, וחמש על לוח זה וחמש על לוח זה, ולפי שהיו נגללות דרך נס לכן אמר ידיו גלילי זהב:

נגללין. ובפרש"י גרסינן של סנפרינון היו והיו נגללין:

וחצובין מגלגל חמה היו. יליף מדכתיב ומעשה ידיו היינו הלוחות מגיד הרקע היינו רקיע של גלגל חמה כדכתיב בתריה יום ליום וגו' (רד"ל). ובפרקי דרבי אליעזר (פרק מו) איתא וזה לשונו הלוחות לא נבראו מן הארץ (ולא) [אלא] מן השמים. ובאות אמת הביא נוסח אחר וזה לשונו וחצובין מגלגל חמה היו הלוחות הראשונים, והשניות של סנפרינון היו דכתיב פסל לך הפסולת שלך, ומשם העשיר משה, באותה שעה אמר משה ברכת ה' היא תעשיר, כיצד היו כתובים כו':

חמשה על לוח זה כו'. חלק שני הידים בשני גלילים יד אחת בזו ויד אחת בזו:

הדא הוא דכתיב ויכתבם על שני לוחות אבנים. פסוק זה הוא כתוב אחר עשרת הדברות (דברים ה, י"ט) וכתיב שם לחת חסר דמשמע דעל שניהם כאחד הוה יו"ד דעל זה חמשה ועל זה חמשה, וכפי פשוטו של מקרא שכתב עשרת הדברים על שני לוחות קצתם על זה וקצתם על זה, וזה כמי שאומר כתבתי דרוש פלוני על שני קלפים, שכוונתו לומר שלא הספיק קלף אחד לגמור בו כל הדרוש ולזה לקח שני קלפים וכתב קצת הדרוש על האחד ואחר שהשלים הקלף האחד כתב השארית על קלף השני:

שנאמר ויגד לכם כו' עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות אבנים. פסוק זה כתוב קודם עשרת הדברות (שם ד, י"ג) וכאן כתוב לחות מלא דכל אחד לבדו היה עשרת הדברים, וגם דהני תיבות עשרת הדברים מיותר, על כן צריך לומר דלהכי אתא לאשמועינן דלאחר שקרא להם שם עשרת הדברים כתבם על שני לוחות אבנים. ועוד יש לפרש דמדכתיב ויגד לכם ויכתבם משמע שכשם שדברם לישראל עשרת הדברות כן כתבם בלוחות, ומכיון דכל עשרה הדברים יחד אמרן כדאיתא במכילתא א"כ בכתיבה נמי היו כל העשרה יחדיו:

ועשרים על לוח זה שנאמר ויכתבם כו'. דייק זה מדכתיב ויכתבם על שני לוחות תרי קראי כנזכר לעיל דריש הכי, וסבירא ליה דכי היכי דויכתבם דכתיב גבי ויגד משמע עשרת הדברים על לוח אחד מיתורא דעשרת הדברים הכי נמי ויכתבם דאידך קרא, דיגיד עליו רעו, וכל שכן לפי מה שכתבתי דמשמעות דקרא שהכתיבה מעין ההגדה, ומכיון דתרי קראי כתיבי מצריכינן להו לאשמועינן דהוי עשרים על כל לוח:

וארבעים על לוח זה שנאמר כו' מזה ומזה. היינו שנים בארכו ושני פעמים על שני צידי רחבו, ועל שטח שלמעלה ושלמטה לא היו נכתבים, שכל לוח ארכו ששה ורחבו שלשה ועביו שלשה, א"כ השטחיים שלמעלה ושלמטה לא היו כי אם שלשה על שלשה ולא היו ראוים לעשרת הדברים, ולכתוב חמשה מכאן וחמשה מכאן אין זה דרך כבוד לחלקם למאן דאמר שכלן היו נכתבים באורך, ועיין ביפה מראה ובקרבן העדה שעל הירושלמי פ"ו דשקלים:

טטריגא. מרובע בלשון יון:

חנניא בן אחי כו' בין כל דבור כו'. קאי על פסוק ידיו גלילי זהב כדאיתא בבמדבר רבה פי"ג (סימן טז [טו]) דאמר חנינא בן אחי ר' יהושע ידיו גלילי זהב מה הגלים הללו בין גל גדול כו':

הוי פשיט קריא. כשהיה חוזר ושונה המקרא:

והוי מטי כו'. כשהיה מגיע לפסוק זה:

בדין פסוקא ממולאים בתרשיש כו' מה גלים כו'. וביפה מראה הביא נוסחת החזית בדין פסוקא ידיו גלילי זהב הוה אמר כו' מה גלים כו', ונראה שכן צריך לומר באמת, דאי גרסינן בדין פסוקא ממולאים בתרשיש על כרחך שמפרש תרשיש לשון ים כדכתיב ביונה לברוח תרשישה א"כ הוה ליה לסיים מה הים הזה בין כו' וכדאיתא בירושלמי, וכן הביא האות אמת כאן בשם נוסח אחר, ועוד ראיה לנוסחת יפה מראה שהרי המדרש כאן דרש אחר זה ממולאים בתרשיש זה התלמוד. ועל כל פנים לפי נוסחת היפה מראה צריך לומר שרבי יוחנן לא שמע מחנניה דרש זה על פסוק ידיו גלילי זהב, דאי שמע מאי חידש רבי יוחנן על שמועתו, אלא לא שמע ממנו רק שבין כל דבור ודבור היו כתובים פרשיותיה של תורה ולא ידע רבי יוחנן מאיזה פסוק דרש חנניא זה עד שהגיע לדין פסוקא ידיו גלילי זהב אז הבין שדרש זה מפסוק זה ואמר יפה למדני חנניא כו'. אבל לפי הנוסחא שכתוב לפנינו יש לפרש ששמע ממנו דרש זה על פסוק ידיו גלילי זהב וכנזכר לעיל, ורבי יוחנן כד הוי מטי לסוף פסוקא ממולאים בתרשיש ראה הכרח יותר על דרש דחנניא אמר יפה למדני חנניא כו':

היך דאת אמר תרשישה. רצה לומר ויקם יונה לברוח תרשישה:

היך דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים. כך התלמוד כל המשניות ותוספתות וספרא וספרי ומכילתא כלול בה:

מעולפת כחן כו'. מתשת כחן כמה דאת אמר (ישעיה נא, כ) עולפו בראש כל חוצות:

רבי יודן ור' פנחס ר' יודן אמר אי תימר כו'. הנה המדרש אומר ר' יודן ור' פנחס דמשמע שכל אחד מהם אומר דבר בזה, וחסר כאן מאמר ר' פנחס, ובאיכה רבתי (ד, י) פסוק זכו נזיריה הובא, ספיר גזרתם אמר רבי יודן כל גזירה וגזירה שהיתה בירושלים היתה קשה כספיר, ואם תאמר רך הוא, אמר רבי פנחס מעשה באדם אחד כו'. ובילקוט ישעיה פרשה נ"ד איתא ויסדתיך בספירים סנפירינון, ר' יהודא ור' פנחס (פירוש שניהם אמרו דבר בזה הענין) ר' יודן אמר כל גזירה וגזירה שעתידה להנתן בירושלים תהא נאה כסנפירינון הזה, אמר רבי פנחס תאמר שהסנפירינון הזה רך הוא מעשה כו'. ואפשר שצריך לומר כאן שהיא קשה כספיר הזה, אמר רבי פנחס אי תימר שהספיר הזה כו':

אם נתעלף כו'. על דרך שאמרו חז"ל (גיטין מג, א) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה:

שנעשה קסם בדברי תורה. רצה לומר כקוסם שיודע ואינו יודע הדבר על בוריו:

אתויי חמריא כו'. חמרים לוקחי תבואה באו ולנו בבית אביו רבי שמעון ליקח דגן ממקום המונייא (מתנות כהונה). והמעריך כתב שצריך לומר חמונייא יתיב כו' ופירושו ראוהו יושב, והמתנות כהונה כתב שיבוש עד כאן לשונו. ראוהו לרבי אלעזר יושב אצל התנור והיתה אמו מרדדת הפת מתוך התנור והוא היה אוכל, היא היתה מרדדת והוא היה אוכל, עד שאכל כל הככרות, אמרו החמרים אוי שנחש רע שורה במעיו של זה, שמע רבי אלעזר את קול דבריהם, ואחרי שיצאו לשבור אוכל כאשר יוכלון שאת, לקח רבי אלעזר חמוריהם והיה מעלה אותם על העליה:

אצוותא ככרות לחם. ובמשארותיך (שמות ז, כח) תרגום אונקלס ובאצוותך:

באו ובקשו חמוריהם. ולא מצאו אותם, וישאו את עיניהם ויראו אותם על העליה, הלכו אצל אביו רבי שמעון וספרו לו המעשה, כי ידעו שרבי אלעזר בנו העלה אותם שמה, אמר להם אולי השמעתם אותו דבר רע בעיניו, אמרו לו לא אדוני אלא כך וכך היה המעשה כו':

אפשר דמן כו'. וכי אתם סוברים שהוא אוכל משלכם או עליכם מוטלים מזונותיו וכי לא מי שברא אותו ברא לו גם כן מזונותיו, ולפיכך הדין עמו, ואף על פי כן לכו אמרו לו משמי והוא יורידם לכם:

הנס כו'. הנס האחרון שהיה מורידם היה גדול מן הראשון שהעלה אותם שכשהעלה אותם היה מעלה אותם לאחדים בכל פעם אחד, וכשהיה מורידם היה מורידם שנים שנים להודיע שכחו גדול:

למוד. רגיל:

כל הדין כו'. וכי כל זה כח יפה יש בך ואין אתה עוסק בתורה, וכמו שאמר רבי יוחנן לריש לקיש חילך לאורייתא (בבא מציעא פד, א):

של שלשים כו'. שכבר נחלש ולא היה יכול לשאת ארבעים סאה, ואחר כך נחלש יותר ולא נשא רק של עשרים:

דגמר ספרא. פירוש שלמד ספרא:

סבניה. פירוש בגד דק שקופלין אותו ומכניסין אותו בקליפת של אגוז (ערוך):

אלא כו'. אלא אחרים היו מעבירין אותו מעליו כי לא היה יכול הוא מפני החולשה:

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה