עץ יוסף על רות רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה ה · פסקה ג
הוגד לי בשדה. היינו מה שאמר לעיל כל הנשים שוחחות ומלקטות וזו יושבת ומלקטת (יפה ענף):
שאין תלמוד לומר בחיי אישך. רצונו לומר שאין צריך לומר בחיי אישך שמשום כבוד בעלה ואימתו ודאי עשתה עמו כל מקום שתוכל:
ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך אביך זה אביך ודאי אמך אומתך וארץ מולדתך זו איפרכי שלך דבר אחר ותעזבו אביך כו'. כך צריך לומר (אות אמת):
שאילו באת אצלנו מתמול ומשלשום לא היינו מקבלים אותך שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. כך צריך לומר (אות אמת):